חינוך לקריאה ביקורתית של תקשורת

"היאכטה בידינו"?

דיון ביקורתי על הסיקור התקשורתי של משטי המחאה לעזה

24 באוקטובר 2012

ב-20 באוקטובר עצר חיל הים הישראלי את "אסטל", ספינה עם פעילים ששטו בדרכם לחופי עזה, במחאה על הסגר. הדיווחים בתקשורת על האירוע היו כמעט זהים לדיווחים על המשט של הספינה "כראמה" שנתפסה על ידי חיל הים הישראלי בשנה שעברה. מטרת הפעילים שהיו על שתי הספינות – למחות כנגד המצור שמטילה ישראל על רצועת עזה – נדחקה לחלוטין מהסיקור התקשורתי בישראל. כך נמנע דיון ציבורי משמעותי בשאלת הסגר.

 

כיצד נוכל לקיים בכל זאת דיון על הסגר ועל חופש המחאה? ומה אפשר ללמוד מסיקור עצירת המשטים על אופן פעולת התקשורת? לפניכם הצעה לדיון ומבחר חומרים, כולל מצגת ובה הצעות לעריכה חלופית ומורכבת יותר לסיקור המשט.

 


 

>> "היאכטה בידינו"? מצגת עריכה חלופית לסיקור משט המחאה, יולי 2011

>> מחקר קשב "היאכטה בידינו", יולי 2011

>> מחקר קשב: ביטול הסגר האזרחי על רצועת עזה - איך הפך "ביטחון" ל"כישלון" בסיקור התקשורתי

 



בסוף השבוע (ה-20 באוקטובר) עצרה מדינת ישראל את "אסטל", ספינה עם פעילים ששטו בדרכם לחופי עזה, במחאה על הסגר. רק לשם דוגמה, כך דווח על האירוע ב-ynet, להלן חלק מהכתבה:

 

ynet20oct2012

 

 

חוקרי "קשב", שבחנו את האופן בו התקשורת המרכזית דיווחה על האירוע, הרגישו שבסרט הזה כבר היינו. הדיווחים היו כמעט זהים לדיווחים על משט קודם של ספינת "כראמה" שהגיע לאזור בשנה שעברה.

ב-2011 חקרנו את הסיקור של ספינת "כראמה", שהגיעה לחופי עזה כדי למחות על הסגר ונתפסה על ידי חיל הים הישראלי. לפניכם תקציר המחקר:


"היאכטה בידינו": סיקור עצירת משט המחאה לעזה בתקשורת הישראלית

ב-19 ביולי 2011 עצר חיל הים הישראלי יאכטה בשם "דיגניטה אל-כראמה" שניסתה להגיע אל נמל עזה. מטרת הפעילים שהיו על היאכטה הייתה למחות כנגד המצור שמטילה ישראל על רצועת עזה, אך מסר זה נדחק לחלוטין מהסיקור התקשורתי בישראל.

מהסיקור נעדרו גם דיווחים או נתונים על הסגר עצמו ועל משמעויותיו. התקשורת הישראלי אימצה, כמו במקרים רבים אחרים, את הנראטיב של "העולם כולו נגדנו" והציגה את פרשת המשט ועצירתו כמאבק בין טובים לרעים, שבו עמד צה"ל יפה במשימה הראויה שהוטלה עליו, עצר ספינה עוינת שניסתה לפרוץ את הסגר על עזה, באופן מקצועי, הומאני ומתחשב. ביקורת על מדיניות הסגר אמנם הופיעה בתקשורת הישראלית באותם ימים – אולם דווקא במדורי ביקורת הטלוויזיה, בהתייחס לסרט תיעודי ששודר ללא כל קשר למשט.

לקריאת המחקר >>

 

 

התקשורת המרכזית ממסגרת עבורנו את המחאה נגד הסגר. התקשורת מדגישה מידע מסוים ומסתירה מידע אחר, ובכך יוצרת עבורנו הצופים תמונת עולם ספציפית ואחידה, וכפי שראינו, גם כזו שאינה משתנה או מתפתחת, כאילו הזמן קפא.

סיקור כזה מעלה שאלה לגבי יחס השלטון והחברה למחאה פוליטית.


"...מחאה פוליטית בחברות דמוקרטיות היא מעין נייר לקמוס המאפשר להעמיד במבחן את מידת הדמוקרטיות של המשטר או השלטון. במשטר דמוקרטי זכות המחאה מוסדרת בחוק ומעוגנת בעקרונות של חופש הביטוי וההתארגנות. היא מהווה מכניזם לגיטימי וחיוני של גילויי ביקורת כלפי מוסדות השלטון והמדיניות שלו. עם זאת הניסיון ההיסטורי מלמד ששלטון, ואפילו הוא דמוקרטי, איננו מקבל בקלות ערעור וביקורת והוא נוקט דרכים שונות כדי לפקח על מחאות, להגבילן ול"איידן", זאת בשיטות של "הפרד ומשול", הצנחת מנהיגים לתוך הממסד ואף העלמת המנהיגות המובילה את המחאה על-ידי מאסרים ואף חיסולים. במשטרים לא דמוקרטיים, מחאה מדוכאת מלכתחילה ובגלוי."

("מחאה", מתוך: הספרייה הווירטואלית של מט"ח, מחברת: הנרייט דהאן-כלב)

 

 

המחאה נגד הסגר בעזה ממוסגרת, לאורך זמן, כאיום בטחוני וכחלק ממגמה של "כל העולם נגדנו", ובכך מעבירה מסר בעייתי בנוגע ללגיטימיות של מחאות. כמו כן, כפי שעולה מהמחקר, האירועים הללו מדווחים ללא קונטקסט היסטורי, כלכלי או פוליטי, הסיבה למחאה מוצנעת, ואין דיווח על המצב הקשה של האוכלוסייה האזרחית בעזה שבגללו מתקיימת המחאה.

סיקור כזה מעלה שאלה גם בנוגע לאפשרות לנהל דיון בישראל בנוגע לסגר על עזה, מוסריותו ויעילותו. מעניין לדעת כי שאלות בנוגע ליעילות מדיניות הסגר עלו בעבר גם מגורמים כמו ראש הממשלה נתניהו. לאחר המשט הראשון, ראש הממשלה ומקורבים לו טענו שהסגר האזרחי מרחיק הלכת על יותר ממיליון וחצי בני אדם – סגר שנמשך ארבע שנים – לא השיג כל תוצאה חיובית עבור ישראל ואף הזיק לאינטרסים שלה. בין השאר, כי הסגר האזרחי – שנמשך למעשה גם אחרי ההקלות – מגביר את הביקורת הבינלאומית על ישראל. (עוד על כך ניתן לקרוא במחקר קשב: איך הפך "ביטחון" ל"כישלון" בסיקור התקשורתי).

אבל לאזרחי ישראל קשה לקיים דיון משמעותי בשאלת הסגר, מכיוון שבמקרה הזה, כמו ברוב האירועים שמגיעים לחדשות, אנחנו מקבלים את המידע שלנו מהתקשורת, וניתן לומר שתמונת העולם שמתקבלת היא שטוחה, לא מורכבת ומייצגת באופן בלעדי את עמדת ממשלת ישראל. לדעתנו, התקשורת אמורה להביא מגוון רב יותר של עמדות וקולות מן השטח, ולא להוות שופר של השלטון.

אנו מציעים לכם חומרים פדגוגים שיכולים לעזור להעלות את הנושאים הללו בכיתה.

מצגת על תפקיד העריכה

אנו מציעים להתרכז בתפקיד של התקשורת בעיצוב המציאות שלנו, ולשם כך הכנו מצגת קצרה שמלמדת מהו תפקיד התקשורת, איך התקשורת המרכזית, באמצעות העריכה, סיקרה את האירוע של משט "כראמה", וכיצד ניתן היה לסקר את האירוע באופן מורכב יותר.

 

>> להורדת המצגת

 

 

כדי להרחיב את הידע בנושאים שקשורים לסיקור האירוע אנו מביאים כמה קישורים שיעזרו לכם להרחיב את הידע בנושאים הבאים:

1. המצב בעזה ומדיניות הסגר
לרוב אנו נחשפים למצב ברצועת עזה דרך הפריזמה הביטחונית, ורוב הדיווחים קשורים לפעילות הפלגים הצבאיים שלוחמים נגד ישראל. יש לנו מעט מידע על חיי היום יום של כמיליון וחצי בני אדם. בואה של ספינת המחאה "אסטל" מזמנת לנו הזדמנות ללמוד על המצב בעזה.

לפניכם כתבה שהתפרסמה באתר של תחנת הרדיו הצבאית גלי צה"ל.

עמותת "גישה" מספקת מידע רב על מדיניות הסגר.

בכתבה הבאה ב"הארץ" יש קישור למסמך של צה"ל שמכמת את המזונות שנכנסים לעזה דרך מעברי הגבול.

 


2. חופש המחאה
נושא נוסף שעולה מתוך סיקור האירוע הוא המשמעות של חופש המחאה. השאלות שניתן לדון בהן בהקשר של המשטים:

 

• האם לדעתכם צריך להגביל את חופש המחאה במקרה הזה?
• מה הסיכון בעצירת מחאה שלא מקובלת על השלטונות?

אנו מקווים שהחומרים והרעיונות הללו יעזרו לכם להיכנס לכיתות עם הנושא, ויעזרו להפוך אותו למורכב יותר מכפי שהוא מופיע בתקשורת. אתם כאנשי חינוך עומדים בפני הקושי לקיים דיון על נושאים שנויים במחלוקת והאפשרות לוותר מפתה ואף מובנת. אם השתמשתם ברעיונות ובכלים שפיתחנו, נשמח לקבל מכם רשמים והצעות לשיפור.

 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב