חינוך לקריאה ביקורתית של תקשורת

המוסלמים משתלטים על אירופה?

הצעה לדיון ביקורתי בכיתה בעקבות הסדרה של צבי יחזקאלי

ספטמבר 2012

 

"אללה אסלאם", התוכנית הדוקומנטרית של ערוץ 10, עוסקת בנושא ראוי ומעניין. הפרק הראשון בסדרה זכה לאחוזי צפייה רבים, אך גם לביקורת נוקבת בטענה כי הוא מעביר מסרים גזעניים תוך יצירת אווירה של הפחדה ושיפוטיות שגובלות בהסתה. לפניכם הצעה לדיון בכיתה בעקבות הפרק והביקורות שנכתבו עליו, המהווים יחד הזדמנות טובה ללימוד קריאה ביקורתית של תקשורת והבנת השפעתה  על השיח הציבורי.

 

כאמור, "אללה אסלאם" זכתה להצלחה רבה. ערוץ 10 הגדיר אותה כ"תכנית הדגל" שלו, והיוצר והמגיש שלה הוא הפרשן לענייני ערבים של הערוץ, אישיות מוכרת ומוערכת כמקצועית, צבי יחזקאלי. בשל כל אלה לתוכנית כזו יש השפעה רבה.

 

יחד עם זאת, תחקיר 'קשב', שבחן את הכלים המקצועיים בהם השתמש יחזקאלי, הראה כי הפרק הראשון מציג עבודה עיתונאית רשלנית, לא מקצועית ואף מסלפת: עובדות חשובות לא הובאו, זוויות ראיה שלא השתלבו בתסריט הוחבאו, וחומרי הגלם נערכו בצורה מגמתית.

גם אם לא פשוט להקיף את הנושא הרחב שנבחר לסדרה, אפשר לצפות לקבל דיווח הוגן, או לפחות לקבל מושג לגבי השקפת העולם שמאחורי התחקיר. אג'נדה מסוימת יכולה להיות לגיטימית. מה שלא לגיטימי הוא להסוות אותה כך שנחשוב שאנו מקבלים מוצר "אובייקטיבי". כאשר עיתונות חוקרת מסתירה את האג'נדה שלה, חובה עלינו, הצופים, לזכור שגם אם אג'נדה איננה מוצהרת, היא קיימת והיא צובעת את המסר העובר אלינו. כל שנותר לנו הוא לנסות ולנטרל את המניפולציות הללו.

אך איך אנו יכולים לנטרל מניפולציות תקשורתיות? בעיקר על ידי פיתוח של עין ספקנית יותר, שלא מקבלת מסרים כפשוטם אלא מנסה לאתר הנחות סמויות ואינטרסים חבויים. אנחנו יכולים לשאול שאלות ולבחון את המסר המועבר אלינו. זהו כוחנו כצרכנים, אם רק נסכים להשתמש בו.

לפניכם מספר חומרים היכולים לשמש בסיס לפיתוח דיון כזה. הקטעים המובאים להלן מנתחים ומביאים ביקורת בנוגע לפרק הראשון של "אללה אסלאם". הראשון הוא תחקיר של "קשב" שחושף טעויות והטעיות במידע שמועבר בסרט, השני הוא ביקורת טלוויזיה מאתר ynet שמנתחת את המסרים בפרק, ואת מה שהפרק אינו מביא (בעיקר עובדות ומורכבות), והקטע השלישי הוא רשימה של ישראלי-יהודי שחי בדרום צרפת, ומביא קול שונה לחלוטין המנוגד לזה שמביא יחזקאלי.

 

 

שאלות אפשריות לדיון:
• אילו מסרים מועברים בפרק ואיזה שיח ציבורי התקשורת מייצרת במקרה זה?
• לאחר שנחשפנו למניפולציות שנעשו בפרק הראשון של הסדרה, ולעובדות ששובשו: מה לדעתנו יכולה להיות השפעה של סרט כזה על דעת הקהל והשיח הציבורי בישראל? האם טמונות בכך סכנות?
• מה מניח הערוץ עלינו הצופים?
• מה לדעתכם משרת שיח הפחדה שכזה?
• איך יכול המסר המועבר בסדרה כזו להשפיע עלינו כשנצפה בתוכניות חדשותיות אחרות? איך הוא יכול להשפיע על תפיסת המציאות שלנו ועל עמדותינו?
• האם אתם מסכימים עם הביקורת נגד הסדרה? אם כן, האם ביקורת זו תשפיע עליכם לצפות באופן שונה גם בתוכניות חדשותיות אחרות?
• איזו דמות של ישראלי-יהודי מחזק הפרק הזה? אפשר להתייחס, למשל, לדמות הלוחם או המרגל שחודר לאזורים מסוכנים בזהות גנובה, או הפריזמה של הישראלי-יהודי כמי שמכיר את האסלאם מקרוב ומבין את המציאות טוב יותר מהאירופאים.

 

תפחדו! האסלאם allah_islam_chapter_1באירופה לפי ערוץ 10
הנושא שנבחר על ידי צבי יחזקאלי וערוץ 10 למיני סדרה "אללה-אסלאם" הוא ראוי ומעניין. יחד עם זאת, מבדיקה שערכנו נראה שהאג'נדה שלה נקבעה מראש, והתוצאה מלמדת על רשלנות, עיוות וסילוף של חלק מהעובדות | לפוסט המלא באתר קשב >>

 

 


>> "אללה אסלאם": אמא'לה, מוסלמים! / אריאנה מלמד, אתר ynet

>> צבי יחזקאלי והפרוטוקולים של זקני האסלאם / עמית מנדלזון, אתר מגפון

תגיות:
 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב