הודעות לעיתונות

פרופ' מרדכי קרמניצר ביום עיון על הסיקור התקשורתי של פרשת ג'וואהר אבו-רחמה:

"העורכים מבינים מה היה אומר להם המפקד הצבאי לו היה מתקשר – ולכן הוא לא צריך להתקשר"

29 בדצמבר 2011

 

ביום עיון שעסק בסיקור התקשורתי של פרשת ג'ווהאר אבו רחמה, שמתה לאחר שנפגעה מגז מדמיע של כוחות צה"ל, ביקר המשנה לנשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה ולשעבר נשיא מועצת העיתונות, פרופ' מרדכי קרמניצר, את אופן הסיקור של הפרשה, ובפרט את הכותרות והמסגור שהעניקו העורכים לנושא.

 


 

>> להורדת ההודעה לעיתונות (PDF)

>> מחקר קשב: עלילת בילעין? – סיקור פרשת מותה של ג'וואהר אבו-רחמה

>> כתבה ב"העין השביעית" בעקבות המחקר ויום העיון

>> עדכון, יולי 2012: "מות פלסטינית לא ייחקר כי היא 'נקברה ללא התלהמות'"

>> עדכון, מרץ 2013: "העליון: מסקנות דו"ח טירקל דורשות חקירה של מות מפגינה בבילעין"

 


 

"אני לא חושב שהצבא באמת מדבר עם העורכים. הם מבינים מה היה אומר להם המפקד הצבאי לו היה מתקשר – ולכן הוא לא צריך להתקשר", אמר קרמניצר, מומחה למשפט פלילי ומשפט צבאי, ששימש גם כסגן התובע הצבאי וכנשיא מועצת העיתונות.

 

הדברים נאמרו בתגובה לדיון שנערך על ממצאי המחקר שהציג מנכ"ל קשב יזהר באר, שכותרתו "עלילת בילעין? – סיקור פרשת מותה של ג'וואהר אבו-רחמה". לפי המחקר, שניתח את הסיקור התקשורתי בפרשה, הדיווח במרבית כלי התקשורת בישראל ייצג את עמדת צה"ל באופן כמעט בלעדי. גם בידיעות בהן הופיע הנרטיב הפלסטיני, הכותרות הציגו את הפרשה כעלילה פלסטינית, כגון: 'עלילת בילעין' (מעריב), 'צה"ל: מות המפגינה- פברוק' (ידיעות אחרונות).

לדבריו של עו"ד מיכאל ספרד, היועץ המשפטי של ארגון זכויות האדם יש דין, המייצג את משפחת אבו-רחמה, "לכתבים היה את המידע שהפריך את הטענות המוזרות שהציג צה"ל כאילו ג'וואהר לא הייתה בהפגנה ומתה מסרטן, אבל הוא לא היה שווה כלום בגלל הכותרות שנתנו העורכים. כותרות אלה יצרו הטייה בסיקור ואין לי ספק שגם השפיעו גם על קבלת ההחלטות לגביו".

 


ArtCreative Design and Custom coding

כתבה של הטלוויזיה החברתית בעקבות מחקר קשב ויום העיון שערכו קשב ויש דין


בדיון התייחסו למקור צבאי בכיר שהתקשורת ציטטה את טענתו השקרית כי ג'וואהר נפטרה בשל סרטן הדם. קרמניצר אמר על כך כי: "אני תמה למה התקשורת לא הגיבה על הניסיון להוליך אותה שולל ולא גבתה על כך מחיר".

מנחת האירוע, מרב מיכאלי, הוסיפה תמיהה משל עצמה: "מעניין שהכתבים הצבאיים הזוטרים יותר הביאו את הסיפור הזה ולא הפרשנים המובילים, רוני דניאל ואלון בן דוד".

 

עו"ד ספרד התייחס גם להשפעה של הסיקור התקשורתי על החלטת הפרקליטות הצבאית שלא לפתוח חקירה בעניין, שבעקבותיה הגיש ארגון יש דין עתירה לבג"ץ. ספרד אמר: "במדינת חוק הסיקור היה אמור להיות לא חשוב. התקשורת אמורה לסקר, ובסופו של דבר המערכת המשפטית קובעת מה יקרה. אבל זו לא המציאות, בוודאי לא כשהצבא מעורב. הכותרות האלה, שמציגות כל טענה כנגד צה"ל כעמידה לצד הנרטיב הפלסטיני, פשוט מנעו כל סיכוי שהפצ"ר ייעתר לדרישה המאד בסיסית שלנו, שתיפתח חקירה באירוע בו אזרח נהרג שלא במסגרת עימות מזויין."

מנכ"ל קשב, יזהר באר סיכם ואמר: "כמו במקרים דומים בעבר, סיקור האירוע בתקשורת הישראלית התמקד בשאלה 'האם הפלסטינים משקרים שוב', תוך התעלמות מההקשר הרחב של הסיפור ומאחריותו של צה"ל למותה של פלסטינית, חפה מפשע. רוב העיתונות הישראלית הוכיחה שוב, כי בכל הקשור למדיניות הפעלת הכוח של צה"ל מול האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים, היא נוטה להתייצב לצידו ולקבל את עמדתו, כמעט ללא שאלות, ללא בדיקה עצמאית וללא ביקורת. יש לראות בצער רב את חוסר הנכונות של רוב העיתונים המרכזיים בישראל לבצע תחקיר עצמאי של העובדות, להעמיד בספק את עמדת צה"ל, או אף לדון בסוגיות מהותיות העולות מהתנהלותו".

רקע:
ג'וואהר אבו-רחמה נפטרה השבוע לפני שנה, זמן קצר לאחר ההפגנה השבועית כנגד הגדר בבילעין, אשר במהלכה נעשה שימוש חסר תקדים בגז מדמיע ע"י כוחות הבטחון. בימים שלאחר האירוע הודלפו בעילום שם מגורמים בצה"ל טענות שונות ומשונות בנוגע לנסיבות מותה של אבו רחמה – כולל הטענה השקרית לפיה הייתה חולה בסרטן הדם – והכל כדי לשכנע את הציבור, בלי חקירה, שצה"ל אינו אחראי למוות מיותר זה ואף שהפלסטינים המציאו את פרטי המקרה. בעקבות זאת לא נפתחה חקירה לנסיבות מותה, ועתירה לבג"ץ בדרישה לפתוח בחקירה הוגשה בסיוע ארגון זכויות האדם יש דין בספטמבר האחרון.

>> מחקר קשב: עלילת בילעין? – סיקור פרשת מותה של ג'וואהר אבו-רחמה
>> עתירת יש דין בדרישה לחקור את מותה של ג'וואהר אבו-רחמה

 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב