הודעות לעיתונות

התיקון לחוק לשון הרע מהווה גזר דין מוות עבור העיתונות החוקרת בישראל

11/10/2011

 

"קשב" קורא לחברי הכנסת להתנגד לתיקון המוצע ולהציב קו אדום ברור בפני הניסיונות החוזרים והנשנים לפגוע בחופש הביטוי ובאופייה הדמוקרטי של המדינה.

 

ב-11 באוקטובר 2011 אישרה וועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת להעלות לקריאה ראשונה את הצעות החוק של חברי הכנסת יריב לוין (ליכוד) ומאיר שטרית (קדימה), המגדילות באופן משמעותי את הפיצויים המגיעים לאדם הנפגע מפרסום אשר "הוציא את דיבתו רעה".

 

על-פי החוק הקיים, גובה הפיצוי המרבי שניתן לפסוק לאדם בהליך פלילי במקרה שכזה, מבלי שיידרש להוכיח נזק, עומד על עד 50 אלף ₪. לפי הצעת החוק של חבר הכנסת לוין, יועלה הסכום לעד 300 אלף ₪, ואילו לפי הצעת החוק של חבר הכנסת שטרית יועלה הסכום לעד 500 אלף ₪. על פי הצעת החוק של חבר הכנסת לוין עלול הסכום להאמיר עד לכמיליון וחצי שקלים אם יוכח שכלי התקשורת לא פרסם במלואה את תגובתו של נשוא הכתבה.

המשמעות מרחיקת הלכת של הצעות אלה, אם יתקבלו, עלולה להיות הרסנית. שינוי החוק הקיים עלול לגרום לכך שכלי תקשורת ועיתונאים יירתעו מלפרסם דברי ביקורת ותחקירים בנוגע לאישי ציבור, וכי די יהיה באיום בתביעת דיבה על מנת למנוע פרסומו של תחקיר עיתונאי.

אין חולק על כך כי שמו הטוב של אדם הוא אחד מנכסיו החשובים ביותר של כל אזרח, ועל כן הוא ראוי להגנה של מערכת אכיפת החוק. עם זאת, ההעלאה הדרקונית של סכומי הפיצוי המוצעת בחוק, מעלה חשש כבד כי מטרתם האמיתית של חברי הכנסת שהעלו את ההצעות היא להלך אימים על העיתונות החוקרת בישראל ולהביא, למעשה לגוויעתה.

חשש זה מתעצם לנוכח העובדה כי הצעת החוק הנוכחית איננה היחידה המצביעה על מגמה זו. כך למשל, בחודש פברואר האחרון, הציע חבר הכנסת יעקב כ"ץ להרחיב את חוק איסור לשון הרע כך, שגם הוצאת לשון הרע נגד המדינה תחייב פיצוי. בין שאר הצעות החוק המטילות מגבלות על אמצעי התקשורת ניתן למנות הצעה לאסור פרסום שמו של חשוד באופן גורף במהלך 48 השעות הראשונות לחקירתו והצעה אחרת, גורפת יותר, שלפיה ייאסר כליל פרסום שמם של חשודים עד להגשת כתב אישום נגדם. הצעה נוספת קובעת כי מעמדו הציבורי של אדם החשוד בפלילים איננו מצדיק כשלעצמו את ביטול צו איסור הפרסום על שמו.

הגל העכור הזה משקף את ניכורם הגובר והולך של גופי השלטון בישראל כלפי תפקידה המהותי של תקשורת בחברה דמוקרטית. משטר מתוקן צריך לעשות ככל שביכולתו על מנת לחזק את כוחן של התקשורת ושל הביקורת, ולהתייחס אליהן כאל אבני היסוד המאפשרות חשיפת שחיתויות ומחדלים ואת קיומה של חברה חופשית. בישראל של השנים האחרונות, כך נראה, מעדיף הממסד להתייחס לתקשורת ולביקורת עיתונאית כאל אויב שצריך למגרו.

יש לראות את העלאת הצעות החוק הללו בהקשר הרחב של המגמות הפוגעות בערכי יסוד של חופש הביטוי המתקיימות בכנסת הנוכחית. בשנתיים האחרונות מועלות בכנסת, חדשות לבקרים, הצעות שמטרתן להגביל את זכויותיהם ואת חופש פעולתם של מיעוטים ולצמצם את החופש של גופים ופרטים לבקר את מדיניות השלטון. בין הצעות החוק שהתקבלו ואלה אשר נמצאות עדיין בבחינה יש להזכיר את חוק הנאמנות, חוק וועדות הקבלה, חוק איסור הטלת חרם, חוק המערים קשיים על גופים לקבל מימון ממדינות זרות ועוד רבות אחרות.

 

"קשב" קורא לחברי הכנסת להתנגד לתיקון המוצע לחוק לשון הרע, ולהציב קו אדום ברור בפני הניסיונות החוזרים והנשנים לפגוע בחופש הביטוי ובאופייה הדמוקרטי של המדינה.

 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב