מדיה בלוג

"כולנו יודעים: חיילים ישראלים לא הורגים בכוונה"

תרומתו של השיח התקשורתי לאי-הידיעה / צוות קשב

מרץ 2009

 

המלחמה האחרונה בעזה, כמו המלחמה הקודמת בלבנון, התחילה בסיקור תקשורתי מתלהם, מיליטנטי ופטריוטי. כמו אז גם עתה מתפרסמים נתונים קשים על התנהלות צה"ל, באיחור. על תרומתו של השיח התקשורתי לערפול התודעה הציבורית.


 

>> לקריאת סקירות קשב שפורסמו במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ואחריו

>> מצגת: סיקור מלחמת עזה בתקשורת הישראלית המרכזית

>> "תקשורת שמאלנית עלק", כתבה ב"העין השביעית" על כנס שבו הוצגו ממצאי קשב (PDF)

>> "פגענו בול": קשב על סיקור היומיים הראשונים למבצע "עופרת יצוקה" בעזה

 


 

"חיילים ישראלים לא הורגים ילדים בכוונה. כולנו יודעים את זה. אין דבר כזה."

(יאיר לפיד, "אולפן שישי", 23 בינואר 2009)


עדויותיהם של קצינים וחיילים שהשתתפו בלחימה במבצע "עופרת יצוקה", שמתפרסמות בימים אלה, לא צריכות להפתיע. עדויות אלה חושפות מדיניות מתירנית של פתיחה באש, הרג אזרחים פלסטינים ללא כל הצדקה והרס מכוון של רכוש. שיח תקשורתי מתלהם ומיליטנטי, שהתנהל בימים הראשונים של המבצע תרם לאווירה של הפקרות, שעולה גם מדברי החיילים שעדויותיהם מתפרסמות עתה. החיילים והקצינים ציינו בעדויותיהם כי מסרים שקיבלו מהמפקדים בשטח יצרו אצלם תחושה ברורה לפיה "בתוך עזה מותר לך לעשות מה שאתה רוצה".

כלי התקשורת מפרסמים עדויות אלה בהבלטה, שמונה שבועות אחרי תום המלחמה, ולכאורה, ממלאים בכך את תפקידם הביקורתי. אך שוב מתברר, כמו בתקופת מלחמת לבנון השנייה, כי הבחינה הביקורתית של התנהלות מבצעים צבאים של צה"ל בתקשורת הישראלית נעשית מאוחר מדי.

לפי ממצאי "קשב" לצד הסיקור המתלהם של ימי הלחימה הראשונים התקשורת המרכזית בישראל הצניעה את הנתונים שהיו ידועים כבר אז על פגיעות קשות ושרירותיות באזרחים חפים מפשע, העניקה להם משמעות מועטה ודיווחה עליהם רק בשולי הסיקור.

"קשב" פרסם כבר בימי הלחימה עצמם דו"חות מחקר ממוקדים אשר הציגו דברים אלה.

ככל שהתמשכה הלחימה, הלכו והצטברו עדויות בנוגע לממדי פגיעת צה"ל באזרחים. מדי פעם, אומנם, זכתה עדות כזו או אחרת לסיקור נרחב, אך גם אז לא נערך דיון משמעותי בדבר מדיניות הירי של צה"ל וערכיו. ככלל, העדיפה התקשורת להיכנע ללא תנאי למכונת יחסי הציבור הממשלתית-צבאית והביאה, פעם אחר פעם, מידע שהועבר לה מטעמה ללא כל בדיקה עצמאית. עמדתו הרשמית של צה"ל התקבלה כמעט ללא כל סימני שאלה. התקשורת הבליטה מסר חד משמעי לפיו הצבא עושה כל מאמץ על מנת להימנע מפגיעה באזרחים, ומי שנושא באחריות לפגיעה באזרחים הוא החמאס המשתמש באוכלוסייה אזרחית כמגן אנושי.

הפרסום הנרחב לו זכו עדויות החיילים ראוי להערכה. אולם, בה בעת הוא מצביע על ריטואל שהופיע גם בימי מלחמת לבנון השנייה. ריטואל לפיו נתונים קשים ושאלות מהותיות נשאלות רק לאחר מעשה, כאשר כבר לא ניתן להשפיע על המתרחש.

 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב