מדיה בלוג

מערכת הבחירות עוברת בסודן

המערכת הפוליטית בישראל שותקת בנוגע להפצצה בסודן – והתקשורת המרכזית מתנדבת לדברר במקומה את עמדתה

26 באוקטובר 2012

 

שוב התקפה מסתורית במדינה רחוקה משויכת לצבא הישראלי – אבל המערכת הפוליטית מאשרת רק בקריצת עין. ובשתיקה. מי שהתנדב בשמחה לתפקיד המסביר הלאומי היא התקשורת הישראלית, שהגיבה בהתלהבות למבצע החשאי, סיננה מידע לא נוח, והגישה לצופה הישראלי רק חלקים מהתמונה הכוללת.

 


 

חדשות ערוץ 10 בראיון עם שר הביטחון, 24.10.2012:
תמר איש שלום: "סודן טוענת שישראל הפציצה מפעל נשק בחרטום. אתה יכול לאשר?"
אהוד ברק: "אין לי מה לומר."
תמר איש שלום: "אין לך מה לומר ואתה גם לא מכחיש?"
אהוד ברק: "אין לי שום תגובה."

 

לפני הכול, העובדות: סביר שישראל היא זו שהפציצה השבוע בסודן. השבוע, כמו גם בשלוש הזדמנויות נוספות, לפחות, בשנים האחרונות. בכירים ישראלים יכולים אומנם להמשיך להסתתר מאחורי הפורמולה הביזארית "לא מאשרים ולא מכחישים" אבל האמת ברורה לכל העולם – רק לשתי מדינות יש יכולות וסיבות להפציץ מתקן צבאי סודני: ישראל וארה"ב.

 

מאחר ובעבר כבר נחשפו התשדורות הדיפלומטיות האמריקאיות המוכיחות שארה"ב לא עמדה מאחורי אירועי ההפצצה הקודמים, רשימת ה"חשודות" הצטמצמה למדינה אחת בלבד – ישראל. הנה לדוגמא התשדורת הלחוצה משהו מהשגרירות האמריקאית בחרטום אחרי התקיפות הקודמות, והנה תשובת מחלקת המדינה האמריקאית – שתיהן הוגדרו "סודיות ביותר" בזמנו ולכן קשה לפקפק באמינות המסמכים.

 

הממשלה מפציצה – התקשורת מסבירה למה

בהעדר לקיחת אחריות ישראלית רשמית, הוטלה מלאכת "ההסברה" על הסיבות לתקיפה בסודן על התקשורת הישראלית. הרושם שהעבירו כל כלי התקשורת1 הוא שישראל עומדת מאחורי התקיפה, למרות שבהעדר הודעה רשמית בלתי אפשרי להודות בכך בפה מלא. רק בקריצה.

פורמט הדיווחים על התקרית היה אחיד בצורה מפתיעה בכל העיתונים ומהדורות החדשות עד שנדמה כי כל הכתבים הצבאים עברו "שיחת רקע" מקדימה במטה ההסברה הלאומי:

 

1. דיווח דרמטי על ההפצצה בכותרות הראשיות: דיווח על להק מטוסים שתקף מטרה של התעשיה הצבאית הסודנית בחרטום הבירה, וכי ההפצצה גרמה לשריפה במקום ולמספר נפגעים. כלי התקשורת ציטטו בהרחבה את שר ההסברה של סודן שהאשים את ישראל ואיים לפגוע באינטרסים ישראלים. בנוסף דווח על העדר תגובה ישראלית בסגנון של "לא מכחישים ולא מאשרים".

2. בכל כלי התקשורת שנבדקו הודגשה הסיבה המשוערת להפצצה בסודן – הברחות נשק מסודן לעזה. בנוסף סימנו טורי הפרשנות את איראן כמקור לנשק, ולעיתים גם כבעלי המפעל המופצץ עצמו.

 

israelhayom-25102012
"ישראל היום", 26 באוקטובר 2012. כותרת המשנה אומרת: "ובישראל? שומרים על שתיקה"

 

מה הודגש ומה הוסתר בדיווח

ב"ישראל היום" הופיע באופן הבוטה ביותר הטיעון הלוגי להצדקת הפעולה, והוא מעניין במיוחד. כך כתב יואב לימור:

 

אם ישראל אכן עמדה מאוחורי התקיפה, המטרה הייתה מספיק חשובה כדי להצדיק את הסיכון.

 

דהיינו, אם הממשלה החליטה להפציץ – אז זה מה שצריך לעשות. אכן, כלב שמירה אימתני.

 

אך לא רק "ישראל היום" אלא גם כלי תקשורת הנוטים פחות לתמוך אוטומטית בעמדות ממשלת נתניהו, הצטרפו בהתנדבות כמסבירים לאומיים, ופירשנו מטעם עצמם את העמדה המשוערת של הממשלה. ההסבר בו התמקדו כלי התקשורת הוא שמטרת התקיפה היא מניעת זליגת נשק מסודן לחמאס בעזה.

 

הגדיל לעשות YNET, אתר החדשות הפופולרי במדינה, כששיבש את הודעת שר ההסברה של סודן, שהכחיש כל קשר להברחת אמצעי לחימה לעזה. שר ההסברה הסודני אמר בראיון טלוויזיוני: "הם [בכירים ישראלים] מאשימים את סודן בכך שכלי הנשק האלה יגיעו לחמאס. האשמות אלה אינן נכונות". בכתבה המרכזית באתר, לעומת זאת, נכתב בכותרת המשנה כי "שר ההסברה איים בתגובה צבאית ולא הכחיש כי אמצעי לחימה מהמפעל מגיעים לחמאס בעזה".

 

ynet-24102012

 

שאר כלי התקשורת בחרו להתעלם מההכחשה של ממשלת סודן, והתמקדו בציון הקשר המשוער בין נשק סודני ממקור איראני לחמאס. הטענה הזו הופיעה הן בדיווחים החדשותיים והן בטורי הפרשנות. בהקשר זה חשוב לציין כי למרות השערות של ארגוני ביון בעולם לגבי קשרים אלו, בשנים האחרונות דווקא התהדק הקשר בין ארגוני הביון הסודניים וארגוני ביון מערביים. כך לדוגמא, בסיכום תמליל שיחה בין בכירים אמריקאיים למפקד הביון הסודני, שהודלף לויקיליקס משגרירות ארה"ב בחרטום נאמר במפורש כי "ממשלת סודן לא תומכת יותר בטרור ומקיימת שיתוף פעולה מודיעיני פורה עם ארה"ב", וכי "לא נמצאו עדויות למעורבות סודן בהברחות נשק לחמאס".

 

בנוסף, כל כלי התקשורת הישראלים התעלמו מטענות ממשלת סודן שמטרת התקיפה הייתה המשך המדיניות הישראלית לערער את היציבות של הממשלה הסודנית – מטרה שבכירים ישראלים צוטטו בעבר כתומכים בה. למעשה במשך העשורים האחרונים חימשה ישראל קבוצות אופוזיציה רבות שנלחמו נגד המשטר המרכזי בסודן – בדומה לטענה שכלי התקשורת הישראלים משמיעים כעת לגבי הקשר סודן-חמאס.

 

התקשורת כדוברת הממשלה

סודן היא מדינה שבה שורר משטר דיקטטורי, עם היסטוריה ארוכה של הפרת זכויות אדם. אך הפצצה במדינה רחוקה, העלולה להוות הכרזת מלחמה, ויכולה לגרור פעולות תגמול שיגבו חיי אדם, היא נושא שראוי לקיים אודותיו דיון ציבורי. במיוחד כשאין בהירות אמיתית לגבי מטרות הפעולה. ניסיון להרתיע את איראן או לפגוע בזליגת נשק לעזה הם שני מניעים אפשריים לפעולה, אך קיימות גם אפשרויות נוספות – כמו עזרה לבעלי ברית ישראלים בקרן אפריקה, או חיזוק אינטרסים כלכליים-אסטרטגיים ישראלים באזור.

 

נבחרי הציבור מחויבים לתת הסבר להחלטות פוליטיות שעלולות להביא לתגובה קשה ולשפיכות דמים. התקשורת אמורה לאתגר את ההסברים הללו, לשאול את השאלות הנכונות ולהתייחס בביקורתיות למקבלי ההחלטות ולנסות לחשוף את מניעיהם. כל זה לא קרה.

 

המצב המוזר שנוצר בעקבות התקיפה בסודן אינו ייחודי בנוף הפוליטי-תקשורתי בישראל. למעשה, מדובר כמעט בנורמה ישראלית, לפיה ממשלת ישראל מסרבת להתייחס לנושאים מרכזיים הנוגעים להחלטות ביטחוניות ו"שולחת" את התקשורת לדברר את עמדתה המשוערת לאזרחים. פרקטיקה כזו עבדה ועובדת כיום היטב במשטרים לא-דמוקרטיים, בהם תפקידה של התקשורת מסתכם בהבאת עמדות ממשלה שנוח יותר להעביר דרך התקשורת מאשר בערוצים המקובלים – וללא ביקורת.

 

בכך מאפשרת התקשורת סירוס מוחלט של כל דיון ציבורי בנושאים לאומים מהמדרגה הראשונה, כמו ההפצצה בסודן, אך גם בנושאים מרכזיים אחרים. כפי שהראנו במחקרי "קשב" בעבר – פרקטיקה כזו של העלמת דיון תקשורתי וציבורי בנושאים מרכזיים היא מתכון לכישלונות ולאסונות בטווח הארוך.

 

בל נשכח שלהחלטות על פעולה צבאית יש השלכות מידיות על סדר היום בישראל. כפי שנכתב בהרחבה בשבועות האחרונים, המרוויחים הפוליטיים מסדר יום ביטחוני במערכת הבחירות הקרובה הם שני האישים שהורו לאחרונה על ביצוע ההפצצה בסודן הרחוקה – ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ברק.

 

כתבו: דניאל ארגו ושירי אירם, קשב

 


[1] כלי התקשורת שנבדקו: "ידיעות אחרונות", "ישראל היום", "מעריב", "הארץ", ערוץ 2, ערוץ 10, וואי-נט

 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב