מדיה בלוג

בין הגרעין האיראני לגרעיני תירס

התקשורת מעלה את סף החרדות של הציבור

16 באוגוסט 2012

 

מהדורות החדשות יצאו אתמול בכותרות ראשיות על עלייה צפויה של עשרות אחוזים במחירי מוצרי הבשר, החלב והביצים, תוך כדי שימוש חוזר במילים כמו "אפוקליפסה" ו"תחזית קודרת". מבדיקה של קשב עולה כי כלי התקשורת בישראל מיהרו לפרסם הצהרה עובדתית ומפורשת על עליית מחירים, כאשר הנתונים שבידיהם מצביעים על כך שמדובר בהערכות בלבד.

 


 

>> עדכון מה-20 באוגוסט 2012: "מעריב" מתחיל לשאול שאלות

 


 

wheat_field_2החל מצהרי אמש, ה-15 באוגוסט 2012, מהדורות החדשות יצאו בכותרות ראשיות על "משבר מזון עולמי", ועל עלייה צפויה של עשרות אחוזים במחירי מוצרי הבשר, החלב והביצים. מילים כמו "אפוקליפסה", "תחזית קודרת" ועוד חזרו על עצמן בדיווחים השונים. גם הכותרות לא השאירו הרבה מקום לדמיון:

 

הארץ: משרד החקלאות: מוצרי החלב, הביצים והעוף יתייקרו עד 17%

ynet: מ' החקלאות: חלב, ביצים ועוף יתייקרו ב-17%

ערוץ 2: על פי דו"ח שמפרסם היום משרד החקלאות לשורת ההתייקרויות במשק צפוי להצטרף היום גל של התייקרויות במוצרי המזון: ביצים, חלב, עופות

גלובס: משרד החקלאות: חלב, ביצים, עוף והודו יתייקרו עד 17%

nrg: משרד החקלאות: החלב, הביצים והעופות יתייקרו ב-6%-17%

לאווירת הפאניקה של הציבור הישראלי, שנעה לאחרונה בין הקיצוצים בתקציב לתקיפה אפשרית באיראן, נוסף (שוב) נושא לחרדה – מחירי המזון המאמירים.

 

 

מה מקור המהומה?

המקור של כל הדיווחים הללו היה דו"ח תקופתי של משרד החקלאות שפורסם ב-14 באוגוסט 2012. בדו"ח, המתייחס לעליה במחירי סחורות חקלאיות בעולם, ישנו דיווח נרחב על שנה שחונה הגורמת לעליה במחירי מוצרים כגון תירס, סויה וסורגום המשמשים חומרי יסוד בתעשיית המזון לבעלי חיים. הדו"ח מתייחס במפורש לתנודתיות הגדולה של שוק סחורות אלו ולאפשרות המעשית שעליית המחירים יכולה להעצר במידה וינקטו צעדים מתאימים. למעשה, בשולי הדברים מוזכר מצב דומה להיום, שהתרחש ב-2008, אז האמירו מחירים של מוצרים חקלאיים בשל שנה שחונה, ולאחר מספר חודשים מחירם ירד בעשרות אחוזים.

בנוגע למחירים של מוצרים מוגמרים לצרכנים כותבים מחברי הדו"ח: השינויים יכולים להביא "לכמה תרחישים, כמו לאי שינוי במחיר החלב והמשך של צניחה במחיר הבשר, או לתחילת עלייה במחיר החלב ומחיר בשר יציב ונמוך, או עלייה במחירי החלב והבשר."

לסוף הדו"ח צורף נספח בעל הכותרת "הערכה גסה לאפשרות לעליות מחירי מוצרים מן החי עד לסוף השנה", ובו מספר טבלאות ובהן נתונים משוערים לעליית מחירים של מוצרי בשר וחלב במידה ומחירי הגרעינים השונים יעלו בעשרות אחוזים. התרחיש הקיצוני ביותר הוא של עליית מחירי הגרעינים ב-50% דבר שיגרום לעליית מחירים לצרכן של 13-17%.

 

לכן, הנתונים אותם ציטטו כל כלי התקשורת בכותרות ראשיות כעובדה – הם למעשה נתונים המתבססים על הערכה גסה של תרחיש קיצון.

 

משרד החקלאות הוציא הודעה לעיתונות תחת הכותרת "עד סוף השנה יתייקרו מחירי החלב, הביצים והעוף לצרכן בעוד 17%". ההודעה אכן מביאה את ההערכות המאיימות שצוטטו בכותרות התקשורת המרכזית. עם זאת, בסופה נכתב במפורש כי "מדובר בהערכות בלבד, אין המדובר בעליית מחירים שתקרה מחר או בעוד שבוע. בכל מקרה, עד אחרי החגים לא יהיו עליות מחירים של מוצרים... ".

 

כאשר מגיע מידע חשוב שכזה למערכות כלי התקשורת, עבודה עיתונאית אחראית דורשת את בדיקת העובדות ודיון ביקורתי עליהן. סביר לדרוש מהתקשורת המרכזית לשאול מדוע היא ממהרת לפרסם הצהרה עובדתית ומפורשת על עליית מחירים, כאשר הנתונים שבידיה מצביעים שמדובר בהערכות בלבד. סביר לדרוש בחינה משמעותית יותר של הניתוח המובא בדו"ח, ואף בדיקת הנתונים מול מקורות נוספים.

כלי התקשורת הישראליים לא טרחו לעשות זאת.

 

 

כמה עובדות על מחירי מוצרי יסוד

נעזוב לרגע את ממלכת ההשערות וההערכות הגסות, ונבדוק את השינויים במחירי מוצרי היסוד בהם משתמשים החקלאים, ואת מחירי התוצרת לצרכנים בשנים האחרונות. כל הנתונים לקוחים מהאתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועדכניים ליולי 2012, המועד האחרון שלגביו פורסמו נתונים.

 

 

שינוי במחירי מוצרי יסוד לחקלאיים: יולי 2008- יולי 2012

מוצרי בסיס: תירס, סויה, חיטה, סובין

+ 1.5%

מחירי תערובות לבעלי חיים 

- 2%

 

שינוי במחירי מוצרי יסוד לצרכנים: יולי 2008- יולי 2012

מוצרי בשר

+ 2.5%

מוצרי חלב

+ 4%

ביצים

+ 18%

 

 

מנתוני הלמ"ס ניתן לראות שבמהלך 4 השנים האחרונות מחירי מוצרי היסוד לחקלאות למעשה לא השתנו בעוד שמחירי מוצרים מוגמרים לצרכן עלו. העליה עבור הצרכנים הייתה נמוכה יחסית בגלל הורדות מחירים בשנה האחרונה – בעיקר בזכות המחאה החברתית ומחאות צרכנים דוגמת מחאת הקוטג'. למרות זאת, המחירים של מוצרי בשר חלב וביצים בישראל גבוהים בעשרות אחוזים מהמחירים של מוצרים זהים באירופה ובארצות הברית. למרבה האירוניה, עובדה זו מוזכרת אפילו באותו הדו"ח של משרד החקלאות שהתחיל את כל המהומה.

 

יתרה מזאת, על פי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם, לא רק שאנחנו לא נמצאים ב"משבר מזון עולמי", אלא שמחירי הבשר והחלב מוסיפים להיות בשפל בכל רחבי העולם. טוב, אולי חוץ מבישראל.

 

 

סיכום ביניים:

1. במשרד החקלאות נכתב דו"ח תקופתי מקצועי, העוסק בהתפתחויות במחירי סחורות בעולם.
2. לדו"ח מצורף נספח יוצא דופן המפרט תרחישי קיצון של אחד התסריטים המובאים בו.
3. הדו"ח מועבר לכלי תקשורת תוך הבלטה של אפשרות תיאורטית לעליית מחירי מזון זמנית ותרחישי הקיצון הקשורים בכך. ההודעה לעיתונות ציינה שמדובר בהערכות בלבד.
4. כלי התקשורת פרסמו את ההערכות הקיצון בכותרות בתור עובדה. הדיווחים לא לוו בדיון עומק בממצאי הדו"ח עצמו.
5. לציבור מועבר המסר שאין ברירה, והמחירים של מוצרי יסוד רבים יעלו בצורה משמעותית בזמן הקרוב.

 

 

מי ירוויח מעליית מחירים?

אין תשובה אחת לשאלה, מאחר ולא ברור מה יהיה נתח הרווחים שיחולק בין החקלאים, חברות ענק דוגמת שטראוס ותנובה, ורשתות השיווק. לכן, גם השאלה מי יכול היה להיות מעוניין בהדלפה ובהצגה המגמתית של הדו"ח תשאר בשלב זה פתוחה.

מה שבטוח הוא מי יפסיד: כלל הציבור שיצטרך לספוג שוב עליית מחירים, הגבוהים ממילא מאלו בשוק העולמי. מה גם שלא סביר שאחרי שמחירי מוצרי היסוד החקלאיים בשוק העולמי ירדו, נראה גם ירידה דומה במחירים לצרכנים.

 

כשלון התקשורת
תפקיד התקשורת הוא, בין השאר, להציג לציבור מידע אמין על מנת שאזרחי המדינה יוכלו לגבש את דעתם על המציאות ועל התנהלותם של אלו המשפיעים על חייהם. אלא שבמהלך היממה האחרונה התקשורת הישראלית כולה יצרה לציבור מצג שווא לגבי עליות מחירים קרובות, גודלן, והכרחיותן. בכך הבנתה התקשורת מציאות, שאפשר להתווכח עם היסוד העובדתי שבה.

הנה רשימה חלקית של כשלונות התקשורת בטיפול בנושא:
1. הערכות על תרחישי קיצון הוצגו כעובדות.
2. המידע לא הוצלב עם מקורות רלוונטיים נוספים.
3. המידע הבסיסי ביותר בדיווח, כלומר, הדו"ח עצמו, לא צוטט כרוחו וכלשונו אלא באופן מגמתי.
4. נתונים חיוניים נוספים, כגון שינויים במחירים לאורך זמן, ויחסם למחירים בעולם, לא הוצגו. הערכות מומחים חיצוניים לא הובאו.
5. הכותרות הציגו תמונה חמורה בהרבה מהטקסט עצמו. בחלק מכלי התקשורת, כגון ערוץ 2, נאמר במפורש שמדובר בהערכה בלבד, אלא שדברים אלה נבלעו תחת הכותרות הדרמטיות.
6. הטון הכללי היה של הפחדה ולא של יצירת דיון ובדיקה, דבר ששירת את הגורמים המעוניינים בעליית מחירים. הסיבות לעליית המחירים בכל כלי התקשורת הוצגו כגורמי "כוח עליון" – בצורת, ספקולנטים, שוק עולמי – כאלו שאין לנו שליטה עליהם, וכל מה שנותר לעשות הוא רק לקבל את רוע הגזירה.
7. וביום שאחרי, ה-16 באוגוסט 2012, התחילו להופיע הכתבות ההמשך, דוגמת זו ב-ynet, המצטטות את כתבות אתמול, ומראיינות אזרחים מודאגים. המעגל הושלם: מציאות מדומה נוצרה, הוטמעה, עכשיו עברנו לשלב ההתמודדות ואימוץ גזירות הגורל. עד הפעם הבאה.

בסוף הכתבה במהדורת חדשות 2 מדווח הכתב:

 

"במשרד החקלאות מדגישים כי מדובר בהערכות בלבד, אבל בארגונים החברתיים מותחים ביקורת, שההערכות הללו נותנות לגיטימציה לחקלאים ולרשתות השיווק להעלות מחירים באופן קיצוני."


הבלטת ההערכות הקיצון כעובדה בכותרות, אם כן, עלולה לעשות בדיוק זאת: לתת לגיטימציה להעלאת מחירים באופן קיצוני. למרבה האירוניה, מיד לאחר המשפט הזה ממשיך הכתב ואומר "אבל רגע אחרי ארוחות החג המחירים צפויים לזנק, ישראלים רבים יאלצו להדק את החגורה, תרתי משמע". זוהי גם תמצית הסיקור בשאר כלי התקשורת המרכזיים.

כולנו ניזונים ומושפעים מהסיקור התקשורתי. מגיע לנו מידע אמין, מקיף, הוגן, בלתי מוטה ובדוק כדי שנוכל לגבש את דעתנו על המציאות ועל התנהלותם של אלו המשפיעים על חיינו. לא כך קרה, לצערנו, במקרה זה.

 

בדק וכתב: דניאל ארגו, קשב

 

>> עדכון מה-20 באוגוסט 2012: "מעריב" מתחיל לשאול שאלות

 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב