מדיה בלוג

גיוס המילואים ב"עמוד ענן": התקשורת כחייל ממושמע

"למה היתה כל ההצגה הזאת?" שואלת התקשורת מיד בסיום מבצע "עמוד ענן"; בזמן אמת היא שיחקה ב"הצגה" הזו תפקיד מרכזי.

22 בנובמבר 2012

 

כותרות העיתונים בבוקר שלאחר הפסקת האש שואלות באומץ מדוע גויסו חיילי המילואים. כבר בזמן המלחמה חזרו הפרשנים והכתבים וסיפרו כי המהלך הוא תעמולתי, ותו לא – אך המידע הזה נדחק לשולי הסיקור והורחק מסדר היום הציבורי. לעומת זאת, בראש סדר היום הציבו הכותרות את הדיווח על גיוס המילואים, ויצרו את הרושם כאילו הפעולה הקרקעית קרבה. האם התקשורת התגייסה ככלי בלוחמה הפסיכולוגית של צה"ל?

 

 


 

>> לצפייה במצגת עריכה חלופית: גיוס המילואים ב"מבצע עמוד ענן"

 



 

israelhayom22nov2012עיתוני הבוקר שלאחר כניסתה של הפסקת האש לתוקף מעלים לסדר היום הציבורי ביקורת, שצפוי שתמשיך להדהד במהדורות הערב ובשיח הציבורי עוד ימים רבים. ביקורת זו שואלת לגבי התבונה שבהחלטת הממשלה על גיוס מילואים נרחב במהלך המבצע.

 

הנה כמה דוגמאות:

 

סוף פתוח
[...] * צה"ל יוצא ממבצע עמוד ענן עם חוסר ודאות, חורים בהסכם ובעיית אמון מול מילואימניקים שגויסו ולא הופעלו ("ידיעות אחרונות", כותרת בעמוד 6, 22.11.2012)

 

"הביאו אותנו סתם"
ההודעה על הפסקת האש התקבלה על ידי חיילי המילואים והסדיר בדרום ברגשות מעורבים * "אם היינו נכנסים לרצועה, היינו מבינים את ההמתנה" * היום יוחלט איך ומתי ישובו הביתה ("ישראל היום", כותרת בעמוד 15, 22.11.2012)

גויסו, חיכו, שוחררו
אחרי המתנה ארוכה קיבלו אלפי חיילי מילואים את הבשורה: לא תהיה כניסה קרקעית * רבים מהם נשמעו מאוכזבים: "למה הייתה כל ההצגה הזאת בכלל" * מילואימניק נפצע אנושות שעות ספורות לפני הפסקת האש ("מעריב", כותרת בעמוד 14, 22.11.2012)

דווקא בעת בה התקשורת חושפת את שיניה הביקורתיות, חשוב לחזור אחורה ולבחון כיצד תפקדה בזמן אמת. הבדיקה חושפת תמונה מטרידה.

 

מסתבר כי התקשורת ידעה, בזמן אמת, את מה שהחייל המצוטט בכותרת המשנה ב"מעריב" זועק עכשיו: גיוס המילואים היה הצגה אחת גדולה. אך במקום לבחון כבר אז באופן ביקורתי את טיבו של המופע הזה, מילאה בו התקשורת תפקיד מרכזי, ובחרה לשווק ללא ביקורת את מאמץ הלוחמה הפסיכולוגית שעליו החליט הדרג המדיני.

הדיון שמעלה התקשורת כעת מבהיר את חשיבות התפקיד הביקורתי של התקשורת. אבל נתחיל בהתחלה.

 

"כשהתותחים רועמים המוזות שותקות"

הכותרות בישרו על גיוס מילואים נרחב, ויצרו רושם כאילו הפעולה הקרקעית היא רק עניין של זמן – ואילו הכתבים והפרשנים בעומק המהדורה חזרו וסיפרו כי אף אחד בעצם אינו מעוניין בפעולה שכזו ומדובר במעין ספין, או לוחמה פסיכולוגית מתוחכמת. אך המידע הזה לא השפיע על סדר היום הציבורי שיצרה התקשורת, ושאלות בנוגע לתובנת המהלך לא נשאלו כלל.

כך למשל, אמרה כותרת בפתיח מהדורת החדשות של ערוץ 10 ב-14 בנובמבר:

 

הצבא מגייס מילואים ונערך לפעולה קרקעית בעזה

 

אך בדקה ה-19 של המהדורה מסביר הכתב הצבאי של הערוץ, אור הלר, כי גיוס המילואים הוא 'לוחמה פסיכולוגית':

 

הלר: ולגבי לאן אנחנו הולכים מכאן, צריך להגיד באופן מאוד ברור, גיא, חיל האוויר תקף מספר פעמים את בורות השיגור התת-קרקעיים של הפאג'רים, [...] אבל יש גם לחמאס וגם לג'יהאד האיסלאמי יכולות לירות רקטות. זו ההערכה בצה"ל, ולכן צה"ל מאפשר לנו באמצעות הצנזורה הצבאית לומר בפירוש, מגייסים מילואים. שר הביטחון מבקש עכשיו מהתשיעייה אישור לגייס מילואים, וכמובן יקבל אותו, מורידים חטיבות שלמות דרומה, עוצרים תרגילים, עוצרים אימונים, מורידים חטיבות דרומה, לקראת אפשרות לכניסה קרקעית לרצועת עזה.

זוהר: אתה אומר, מותר לנו להגיד את זה כי זה גם מסר?
הלר: בוודאי, יש כאן בפירוש לוחמה פסיכולוגית, בפירוש לוחמה פסיכולוגית. [...]

 


ArtCreative Design and Custom coding

 

אותו הדפוס חוזר גם במהדורת החדשות של ערוץ 2 ב-16 בנובמבר. כותרת בפתיח המהדורה אומרת:

 

החל גיוס המילואים אלפי חיילים עושים דרכם לשטחי הכינוס במבואות הרצועה.

 

ואילו עמוק במהדורה, בשעה השנייה של המשדר, מסביר הפרשן המדיני אודי סגל כי גיוס המילואים הוא "הונאה", אמצעי לחץ להעברת מסר לעולם:

 

אני חושב קודם כל שצריך להגדיר את היעד, היעד הוא פסק זמן. אני יודע שזה יעד צנוע, יש כאלה שיחלקו. היעד הוא פסק זמן, כלומר הפוגה ארוכה יותר, ארוכה מה שהייתה, כזאת שלא מתחדשת כל פעם בירי טילים. איך משיגים את זה? מפעילים לחץ, עכשיו הפעלת הלחץ הזאת דורשת גם, בין השאר, הרבה מאוד הונאה. אפילו גיוס המילואים שעליו דיווחנו היום: לא בטוח שכל ה-75 אלף חיילים יגויסו, לא בטוח שכולם ייכנסו לרצועה, אבל ישראל מאותתת גם לשחקנים הבינלאומיים שהיא רצינית בהפעלת הלחץ, והיא שוקלת גם להיכנס לרצועה.

 


ArtCreative Design and Custom coding

 

דוגמאות אלו, המובאות מתוך ניתוח כלל סיקור המלחמה שעליו אמון צוות המחקר של "קשב" בימים אלו, מראות למעשה כי התקשורת הישראלית לקחה חלק פעיל, מודע ורצוני, במלחמה הפסיכולוגית של צה"ל.

למה זה מסוכן?
יש שיטענו כי בימי לחימה, התקשורת הישראלית צריכה לקחת חלק פעיל במלחמה בחזית ההסברה, וכי אסור לה להעלות שאלות קשות שיפגעו במורל הלאומי.

בדיון שהתקשורת מעלה כעת לסדר היום הציבורי, עולות שאלות וטענות קשות, המפקפקות בתובנה העומדת מאחורי גיוס המילואים הנרחב, ביניהן:

- האם גיוס השווא פגע באמון החיילים בצבא? האם מעילה כזו באמון החיילים והציבור תפגע בנכונותם ובמוטיבציה שלהם בעתיד?
- האם "תרגיל תעמולתי" כזה יכול להצדיק סיכון חייהם של עשרות אלפי חיילים שנשלחו וכונסו בטווח הטילים?
- האם "תרגיל תעמולתי"כזה שווה את הפגיעה הכלכלית הקשה במשק הישראלי, בשל נטרול עשרות אלפי אזרחים משוק העבודה?

שאלות אלה ממחישות עד כמה מסוכן המצב התודעתי בו"כשהתותחים רועמים המוזות שותקות", ועד כמה חשוב לחוסנה של החברה הישראלית שהתקשורת תמלא את תפקידה בזמן אמת – אז היא יכולה להשפיע על המתרחש.

 

כתב: עופר ולודבסקי, קשב.
ערכה: שירי אירם



 

פרסומים קודמים של קשב על סיקור מבצע "עמוד ענן":


>> "דובר צה"ל מודיע" או דיווח חדשותי מקצועי? כלי התקשורת טעו כשדיווחו מבלי לבדוק את הודעות דו"צ במהלך "עמוד ענן"

>> "עמוד ענן" או "מסך עשן"? התקשורת הישראלית בשעות הראשונות של מבצע צה"ל ברצועת עזה

>> איפה הנשים? מקומן של נשים במהדורות החדשות המרכזיות בשעת מלחמה

>> קריאה לעיתונאים בישראל: אל תשתקו גם כשהתותחים יורים

 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב