מדיה בלוג

ישראל במקום ה-112 בעולם בדירוג חופש העיתונות: למה זה צריך לעניין אותנו

על מצבו של חופש העיתונות בישראל

31 בינואר 2013

 


 

>> עוד על חופש העיתונות בישראל

 


 

כמדי שנה מפרסם ארגון "עיתונאים ללא גבולות" את הדירוג השנתי של חופש העיתונות בעולם. מבין 179 המדינות שנבדקו, מוקמה ישראל השנה במקום ה-112, הנמוך בתולדותיה. מדובר בירידה של 20 מקומות מהמיקום הקודם, שזכה גם הוא בזמנו לקיתונות בוז של לשכת העיתונות הממשלתית.

 

במאמר שכתב בזמנו אריק בכר, מזכ"ל מועצת העיתונות, נכתב בין היתר:

 

"אבל השאלה היא מה עשתה תפיסת המציאות של הכתבים ללא גבולות, כאשר השליכו את העיתונות בישראל למעמקי הביב המזרח תיכוני, ומיקמו אותה במקום ה-93 בעולם, הרחק מתחת לכוויית, מתחת לאלבניה, ואיחוד נסיכויות המפרץ, והרפובליקה המרכז אפריקנית... באמת אין להם גבולות, לכתבים האלה בפריז. קשה לדעת מה עבר עליהם כששיגרו את השאלונים שלהם לרחבי העולם, וכשניתחו את התוצאות שהתקבלו."

 

נתייחס בהמשך למדד עצמו ולדרך הרכבתו, אך בעינינו השאלה המרכזית היא לא האם ישראל מדורגת לפני או אחרי אלבניה, אלא מהו מצבו האמיתי של חופש העיתונות בישראל.

 

הנטייה הטבעית של מזכ"ל מועצת העיתונות הייתה להאשים את "עיתונאים ללא גבולות" בחוסר אוביקטיביות. הדבר דומה לתגובות של דוברים ישראלים המרבים להאשים את מבקריה של ישראל באנטישמיות או "סתם" באנטי-ישראליות – זאת, לעיתים, מבלי לבדוק לעומק את הבעיות שקיימות. במקרה זה מדובר בבעיותיה של התקשורת הישראלית.

 

אחת הסיבות המרכזיות שבגינן ירדה ישראל בדירוג העולמי הייתה שורת תקיפות של בנייני תקשורת בעזה בזמן מבצע "עמוד ענן". בתקיפות נהרגו 3 עיתונאים של ערוצים פלסטינים ו-8 עיתונאים נוספים נפצעו, ביניהם מספר אנשי צוות של רשת SKY הבריטית.

 

בעקבות התקיפות רואיין מרק רגב, דובר משרד ראש הממשלה. אנחנו מביאים כאן את הריאיון בשלמותו. אותנו הוא השאיר פעורי פה.

 


ArtCreative Design and Custom coding

 

אחת הטענות המרכזיות של רגב בריאיון היא שעיתונאים של כלי תקשורת מסוימים אינם עיתונאים לגיטימיים, מאחר והם משרתים אינטרסים פוליטיים – ולכן מותר לפגוע בהם. טענה זו, שמושמעת מדי פעם על ידי ממשלות כתירוץ לפגיעה בעיתונאים, פשוט איננה מקובלת בעולם המערבי. בדיוק כשם שפגיעה של רוסיה של פוטין בעיתונאים, בתירוץ שהם משרתים אינטרסים של צ'צ'נים, או פגיעה בעיתונאים איראנים בטענה שהם משרתים אינטרסים מערביים לא באה בחשבון – כך גם טענה מקבילה של ישראל כהסבר לפגיעה בעיתונאים לא תתקבל על דעתה של הקהילה הבינלאומית. הדבר מתבטא בבירור בריאיון, וגם בדירוג הנוכחי של ישראל.

 

המקרה לעיל, למרות שהוא בוטה במיוחד, איננו היחיד: עיתונאים זרים נעצרו בשנים האחרונות ואף נידונו לתקופות מאסר בישראל, בשל דיווחים חדשותיים. ענת קם נשפטה ויושבת בכלא, ואורי בלאו נידון לעבודות שירות בשל פרסום מידע שאושר על ידי הצנזורה. כל המקרים הללו, ללא יוצא מהכלל, כמעט ולא הובילו למחאה של עיתונאים ישראלים – למרות שהם מהווים למעשה פגיעה בחופש הפעילות של התקשורת.

 

אמינות המדד

בשנים האחרונות כולנו חיים בעולם שמנסה למדוד ולהשוות כל דבר. מדדים בכל תחומי החיים הפכו לחותם הכמעט בלעדי, גם אם מעט שטחי, של המציאות. לכן רצוי לבדוק לעומק מדדים שונים, ולהתייחס בעיקר למגמות שהם מייצגים, ולאו דווקא לתוצאות הספציפיות שלהם.

 

המדד הנוכחי של "עיתונאים ללא גבולות" מורכב משורה של פרמטרים. חלקם אובייקטיביים, כגון מספר העיתונאים שנהרגו נפצעו או נעצרו, וחלקם סובייקטיביים – בהם אנשי מקצוע קובעים שורה של מאפיינים של התקשורת במדינה הנבדקת (פלורליזם, חוסר תלות מקצועית, צנזורה עצמית, שקיפות, חקיקה בנושאי תקשורת, תשתיות תקשורת).

 

בשל הרכיבים הסובייקטיביים של המדד, ייתכן שמיקומה של ישראל במקום ה-112 לא משקף בצורה אופטימלית את מצב התקשורת בארץ. יחד עם זאת, יש לזכור שדירוג זה הוא שילוב של מצבה של התקשורת בישראל בזמן רגיעה עם מצבה של התקשורת בזמן מלחמה. כפי שהראינו במחקרי "קשב" בשנים האחרונות, נטייתה של התקשורת הישראלית בזמן מלחמה לא לבקר את ההתרחשויות בזמן אמת, פוגעת באמינותה. הצנזורה הצבאית, סגירת אזורים בפני עיתונאים וכתוצאה מכך הסתמכות יתר על דובר צה"ל, ובמקרי קיצון אף מעצר של עיתונאים – פוגע עוד יותר בחופש העיתונות בישראל.

 

אלא שדפוסי סיקור המוטים בשל אינטרסים פוליטיים לא מתגלים רק בנושאים הביטחוניים. כפי שהראינו בחודשים האחרונים, מגמות דומות באופן הסיקור בתקשורת הישראלית קיימות גם בנושאי חברה וכלכלה – בין אם מדובר בדו"ח העוני, במחירי המזון או בתוכניות טלוויזיה על המוסלמים באירופה.

 

לכן, טוב שהמדד הנוכחי ישמש לרגע של חשבון נפש עבור העוסקים בתקשורת בישראל. במקום להתמקד במיקום שלנו יחסית לאלבניה, טוב היה לו עסקנו בסיבות לירידה במידת החופש של התקשורת בישראל ובעצמאותה – שהן אלה שצריכות להדאיג אותנו באמת.

 

 

כתבו: דניאל ארגו ושירי אירם, קשב

 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב