מדיה בלוג

מלחמות הקואליציה

הספין הראשון אחרי הבחירות: האם נתניהו מנצל התפתחות ביטחונית לצרכים פוליטיים?

28 בינואר 2013

 

ימים ספורים לאחר הבחירות, כותרות העיתונים מכריזות על כוננות מלחמה. תחקיר קשב בדק האם המסרים המאיימים מבוססים ואמינים.

 


 

>> זהירות, מלחמה בפתח: אתר Ynet ממשיך לפרסם כותרות מבהילות על חזבאללה

 


 

הבוקר התעוררו אזרחי ישראל לכותרות מלחמה. העיתון הנפוץ במדינה, "ישראל היום", בחר בכותרת השער "הסכנה והכוננות". למילים הללו צורפו תמונות מטוסים ובניינים בוערים, לצד לוגו של נשק כימי. המסר ברור. כל אחד מאיתנו מתחיל לשאול את עצמו היכן נמצא המקלט הקרוב ביותר...

 

העיתונים האחרים – "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"הארץ" – הקדישו אף הם את הכותרות הראשיות לאיום החדש-ישן מצפון. כולם כאחד הסתמכו על שורה של אירועים וציטוטים כסימנים מבשרים של מערכה קרובה בצפון. בנפרד, כל סימן כזה היה יכול להיות שולי או מקרי. יחדיו הם יצרו תמונה מאיימת.

 

אלא שבדיקה של "קשב" העלתה תוצאות מפתיעות: רבים מהדיווחים העובדתיים לכאורה, שצוטטו בהרחבה בעיתונים, כלל לא התרחשו.

 

israel2day-p1-28012013

הנה העובדות לפניכם:

 

1. "ישראל היום" כתב בכותרת המשנה בעמוד השער "שר הביטחון ברק הקדים את שובו מדאבוס". כותרת דומה הופיעה בכפולת עמודים 2-3 ב"ידיעות אחרונות":"סימנים מעידים: שר הביטחון אהוד ברק, ששהה בדאבוס, הקדים את חזרתו לארץ".

 

במציאות: שר הביטחון נאם בועידת דאבוס ביום חמישי כמתוכנןבלי שהזכיר את הנשק להשמדה המונית הסורי), ושב לארץ לאחר מכן. הועידה ממילא הסתיימה ביום שבת. עמיר רפפורט, הפרשן הצבאי, כתב במאמר שפורסם ב"מעריב" כטור פרשנות, כי "הפרסום על כך שעל רקע המצב הקדים שר הביטחון את שובו מדאבוס היה שגוי". אך כותרות העיתונים בחרו להדגיש את חזרתו של שר הביטחון לארץ כסימן למתיחות.

 

2. כל העיתונים הבליטו, בכותרות ראשיות ובצילומים, את הצבתה של מערכת כיפת ברזל בחיפה, והתייחסו למיקום כיפת הברזל כסימן למלחמה קרבה.

 

אולם גורמים צבאיים שנדרשו לנושא מסרו כי "מדובר בתהליך סדור שבמסגרתו בוחנים את המערכת והאירוע אינו קשור למתיחות באזור", ולמעשה פריסת הסוללה בחיפה לפני כמה ימים הייתה חלק מ"סדרת ניסויים מתוכננים מראש".

 

3. "ישראל היום" ו"מעריב" הדגישו בכותרות הראשיות דיווחים על כך ש"המורדים סוגרים על בסיס הנשק הכימי הגדול ביותר". ב"ישראל היום" גם ציינו, בשני מקומות שונים בכפולת 2-3, את המקור לדיווחים – רשתות אל-ג'זירה ואל-ערביה.

 

במציאות: בימים האחרונים לא היו דיווחים על קרבות באזור בסיס אל-ספירה – לא באל-ג'זירה או אל-ערביה – וגם לא בשום רשת אחרת. הקרבות באזור התרחשו בין ה-20 ל-21 בדצמבר 2012, ודווחו בהרחבה בתקשורת הבינלאומית. ב-23 בדצמבר 2012, לאחר מספר ימי לחימה באזור, הוציאה ממשלת רוסיה, שמחזיקה כוחות קומנדו בסוריה, הודעה דרמטית על כך שהנשק הכימי הסורי אובטח ונמצא במוקד אחד או שניים תחת פיקוח הדוק. התמונה ש"ישראל היום" בחרו לפרסם בשער העיתון – לקוחה אומנם מהאזור – אך צולמה כבר לפני 3 שבועות.

 

שתי התרחשויות יוצאות דופן שאכן התרחשו, ונראה שהובילו לעיסוק התקשורתי בנושא, היו ההתבטאויות יוצאות הדופן של ראש הממשלה בישיבת הממשלה, ושל סילבן שלום בראיון לגלי צה"ל באותו היום ממש.

 

סילבן שלום חשף בהדלפה יוצאת דופן שיממה אחרי הבחירות כינס ראש הממשלה נתניהו ישיבה מיוחדת של ראשי מערכת הביטחון לדיון לגבי הנשק הכימי בסוריה. זמן קצר לאחר מכן קשר נתניהו בפתח ישיבת הממשלה בין השואה, המצב בסוריה והצורך בקואליציה רחבה. התבטאות יוצאת דופן זו, יחד עם ציטוטים נוספים של נתניהו לגבי הצורך של ישראל להגן על עצמה – ושורת הדלפות מכוונות לגבי מתיחות על גבול הצפון – הם שיצרו את התמונה שהציגו העיתונים ביום שני: ישראל על סף פעולה צבאית בסוריה.

 

מלחמה בצפון או מלחמה מול לפיד?

כשנתניהו כרך את הצורך בהקמת ממשלה רחבה באיומים ביטחוניים, הוא רמז שלא ברצונו על פיתרון הספין הנוכחי. או כפי שכתב היום עמוס הראל במאמר ב"הארץ":

 

"אפשר לראות את הצהרת נתניהו אתמול כתשובה כפולה, הן לאסד והן ללפיד: רק ממשלה רחבה היא תשובה למצב הביטחוני הרגיש. עם 15 שרים לליכוד ביתנו, כולל יולי אדלשטיין ולימור לבנת, איש מאויבינו לא יעז להתחכם איתנו. האם נתניהו מנצל התפתחות ביטחונית לצרכים פוליטיים או שמדובר בספין פוליטי נטול בסיס במציאות?"

 

הראל נוטה לטובת האופציה הראשונה: קרי, ראש הממשלה מנצל מצב ביטחוני אמיתי לטובת אינטרס פוליטי צר. לאור המצב המורכב בסוריה, אנחנו נוטים גם כן למסקנה זו. אך הסיפור הוא לא רק הציניות של ראש ממשלה, שמוכן להפחיד את אזרחי המדינה כדי לקבל עוד תיק בממשלה למפלגתו, אלא גם חוסר האונים של התקשורת.

 

מלבד "הארץ" שהתייחס הן בכותרת המשנה ("בניגוד לדרישת לפיד להקטין את מספר השרים, הבהיר רה"מ כי דרושה ממשלה רחבה בשל 'איומים ביטחוניים'") והן במאמר של הראל, לאספקטים הפוליטיים של הפרשה – נפלו כל העיתונים בספין הראשון אחרי הבחירות. הגדילו לעשות "ישראל היום" ו"ידיעות אחרונות" שפשוט לא בדקו עובדות פשוטות לגבי האירועים עליהם דיווחו.

 

המצער הוא שהתנהלות זו אופיינית לתקשורת הישראלית. למרות שפעמים רבות יש בידי המערכות מידע אחר – בוחרים כלי התקשורת להבליט בכותרות מסרים סנסציוניים ולא מדויקים. הדבר בולט במיוחד דווקא בעת מלחמה – כשהציבור זקוק יותר מתמיד למידע מדויק ואמין.

 

כתבו: דניאל ארגו ושירי אירם, קשב

 


 

 עדכון, 29 בינואר 2013

 

לונדון וקירשנבאום בערוץ 10 הקדישו אתמול את 20 הדקות הראשונות של התוכנית לדיון על הסכנות מסוריה, ואת 5 הדקות לאחר מכן לדיון לא מתוכנן על למה הסיפור הוא ספין של לשכת נתניהו. וגם זה רק בזכות לעמנואל רוזן (החל מדקה 24). תנודות של אי נוחות נרשמו אצל המראיינים, כשעל פניהם ניתן היה לקרוא את השאלה הבאה: איך נפלנו בפח הזה?

 


ArtCreative Design and Custom coding


הבוקר המשיך "מעריב" באומץ את פיצוץ הספין, והקדיש את הכותרת הראשית של עיתון הפרינט לנושא. גם הכותרת הראשית באתר מעריב הבוקר לא משאירה הרבה מקום לדמיון: "נתניהו העלה את החשש מסוריה בגלל אינטרסים חבויים".


מנגד, העיתון הנפוץ במדינה, "ישראל היום", ממשיך להיות שופר הספינים של ראש הממשלה ומקדיש את כפולת 2-3 לאיום הסורי בניסיון מאולץ ליצור התרחשות.

 

maariv-29012013 

maariv-29012013-p1

israel2day-p1-29012013


 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב