מדיה בלוג

המלך עירום: צבי יחזקאלי ו"אללה אסלאם"

סדרת הדגל של ערוץ 10 הייתה עתירת הטעיות וסילופים ובגדה במקצועיות העיתונאית, אך זכתה לסיקור אוהד בתקשורת

27 בספטמבר 2012

 

צפייה בסדרה המלאה מאששת את החששות שעלו לאחר הצפייה בפרק הראשון: ערוץ 10 וצבי יחזקאלי נקטו שפע של מניפולציות שהפכו את הסדרה, לכל אורכה, לעבודה עיתונאית רשלנית ומוטה ולבליל סילופים, שמגביר את הבורות ואת הפחדים ומעודד שנאה. רק דבר אחד היה חסר: העובדות.

 


 

>> לפוסט הקודם על הסדרה: תפחדו! האסלאם באירופה על פי ערוץ 10

 


 

בתחקיר הקודם, שפרסמנו לאחר שידורו של הפרק הראשון בסדרה "אללה אסלאם", הראנו שורה של הטעיות ומניפולציות שהפכו את הפרק הראשון בסדרה לעבודה עיתונאית רשלנית ומוטה. יכולנו לעשות את אותו הדבר עם הפרקים הבאים – אך בחרנו להמתין.

בחרנו להמתין לא מאחר וטעויות עובדתיות, שיבוש זהויות של מרואיינים ותופעות דומות לא חזרו על עצמם גם בפרקים הבאים. בחרנו להמתין מאחר ורצינו לבחון את הסדרה כולה כמכלול, ולהתייחס בשלמות לאמירות ולמסקנות של סדרת ה"דוקו" הנצפית ביותר בישראל בימים אלו. המסקנות המטרידות לפניכם. 


 "אללה אסלאם": מופת של הטעיה
הטענות המרכזיות של יחזקאלי בסדרה "אללה-אסלאם" ברורות, חוזרות על עצמן ומטרידות. על פיהן, המוסלמים יהפכו בקרוב לרוב ביבשת, חוסר המוכנות שלהם להיטמע בסביבתם היא סכנה אמיתית לאורח החיים המערבי, והם לא בוחלים בשימוש באלימות על מנת להשיג את המטרה שלהם: להשליט צורת חיים מוסלמית על יבשת אירופה.

כפי שכותב העיתונאי הבריטי-קנדי עטור הפרסים דאג סונדרס בספרו החדש The Myth of the Muslim Tide – Do Immigrants Threaten the West, הטענות הללו, ודומות להן, הפכו לבסיס לדיון רחב היקף על היחסים בין המיעוט המוסלמי לבין הרוב הנוצרי במערב. כיום, משפיע דיון זה עמוקות על סדר היום הפוליטי במדינות רבות באירופה. אלא, כמו שאומר סאנדרס, הדיון הזה מסתמך לא על היגיון ועובדות, אלא על הפחדה, בורות ועידוד של שנאת מהגרים, בדיוק כפי שנעשה בגלי הגירה קודמים באירופה. וזה בדיוק מה שבחרו לעשות ערוץ 10 וצבי יחזקאלי – להביא לציבור הצופים בישראל בליל של סילופים, שמגביר פחדים ושנאה. ומה שהיה חסר היו העובדות.

 

 

 דמוגרפיה

allah_islam_summary3רשות הדיבור קודם כל לצבי יחזקאלי. לדבריו: "ב-2050 ברבות ממדינות אירופה יהיה רוב מוסלמי", ו"המלצה חשובה למי שרוצה לנסוע לאירופה הקלאסית בעתיד – תלמדו ערבית".

אלא שהמציאות שונה לחלוטין. אחוז המוסלמים באיחוד האירופי כיום הוא 3.2%, ובאירופה בכלל (כולל אלבניה, רוסיה, בוסניה והקוקז) הוא 7.2%. על פי בדיקות והערכות אחרונות של מיטב המומחים בתחום, בשיאו ב-2050, יגיע מספר המוסלמים באיחוד האירופי לכ-8%, ובכל אירופה ל10% מהאוכלוסיה. באף אחת ממדינות מערב אירופה לא צפוי רוב מוסלמי לעולם.


למעשה, הריבוי הטבעי של מוסלמים באירופה נמצא בירידה מתמדת בשנים האחרונות, ועל פי התחזיות צפוי להפוך לדומה לקצב הריבוי הטבעי של כלל האוכלוסיה בעשרות השנים הקרובות – על המשמעויות של הדבר לגבי תכנון משפחה, זכויות נשים, ושימוש באמצעי מניעה.

אבל את יחזקאלי העובדות לא יבלבלו. את הפרק השלישי בסדרה שלו הוא פתח בהצהרה הבאה: "בהולנד יש 180 אלף מוסלמים – 24% מהאוכלוסיה". למעשה מדובר באחוז בודד (1%) מהאוכלוסייה בת למעלה מ-16 מיליון איש של הולנד, אבל כאמור... עובדות.

 

 

השתלבות
הטענה שעוברת כחוט השני לכל אורך מיני-הסדרה של יחזקאלי נוגעת לחוסר המוכנות והרצון של המוסלמים להשתלב בסביבתם. משפטים כמו "חיים כאילו זו מדינה נפרדת", "התגרות בשלטון החוק" ו"מובלעות אקסטרטוריאליות" מלוות את הסדרה לכל אורכה. אלא שהמציאות שונה.

הסקר הגדול והמקיף ביותר על השתלבות של מוסלמים באירופה בוצע על ידי ענקית הסקרים גאלופ. התוצאות של הסקר מדהימות, ונוגדות לחלוטין את הרושם שמותירה הסדרה של יחזקאלי – המוסלמים באירופה רוצים להשתלב בחברה סביבם, פטריוטים של המדינות בהם הם חיים, ומתנגדים לאלימות פוליטית.

כך לדוגמא, רמת ההזדהות של מוסלמים עם המדינה בה הם חיים גבוהה מזו של האוכלוסיה המקומית. האמון של האזרחים המוסלמים במערכת המשפט, הבנקאות, התקשורת והממשלה במדינתם גבוה לרוב מהאמון של האוכלוסיה הכללית במוסדות אלו. בנוסף, הרצון של אזרחים מוסלמים לחיות בשכונות מעורבות עם שכנים מדתות אחרות גבוה משמעותית מזה של האוכלוסיה הכללית – רק מיעוט קטן, בין 6% ל-17% אחוז מהאזרחים המוסלמים, מעדיף להסתגר בשכונות שלהם.

התוצאות של סקר גאלופ נתמכות על ידי סקרים רבים אחרים, המראים כי רוב המוסלמים באנגליה, למשל, תומכים בשינוי השריעה כך שתתאים למציאות במערב, 79% מהמוסלמים הבריטים מוכנים לשקול להתגייס לצבא הבריטי, ועוד.

 

טרור
הפרק השלישי בסדרה של יחזקאלי נקרא בפשטות "טרור". וכותרת המשנה שלו היא "פעילי טרור בלב המערב". בפרק מדבר יחזקאלי על "שרשרת של פיגועי טרור", על "צמיחה של תאי טרור" ועל "פעילי טרור ג'יהאדיסטים". מהפרק ניתן להתרשם בקלות שהמוסלמים מתכננים לא פחות מכפי שיחזקאלי אומר "קרב – שעכשיו הוא קרב טקטוני".

והעובדות...?
על פי דו"ח של היורופול – משטרת האיחוד האירופי – בשנת 2011, האחרונה שלגביה קיים דו"ח, לא נרשם אף ארוע טרור מצד מחבלים ג'יהאדיסטים נגד מטרות אירופאיות (לעומת, למשל, 110 התקפות טרור על רקע בדלנות – בעיקר של הארגון הבסקי ETA והארגון האירי RIRA). למעשה, מספר העצורים בגין חשד להשתייכות לקבוצות ג'יהאדיסטיות נמצא בירידה בשנים האחרונות באירופה, ומהווה פחות מרבע מהעצורים בגין פעילות טרור ביבשת. יותר ממחצית העצורים בחשדות אלו אינם אזרחים אירופים. במספרים מוחלטים, מדובר על מעצר של פחות מ-50 מוסלמים אזרחי מדינות אירופה החשודים בקשר לטרור – לרוב בשל קשר למימון או להסתה. זה 0.000001% מהמוסלמים ביבשת. אכן קרב טקטוני.

בסקר של מכון גאלופ שהוזכר לעיל נבדקה גם רמת התמיכה של האוכלוסיה המוסלמית באירופה בטרור ובאלימות פוליטית. מתוצאות הסקר התברר שהתמיכה של אזרחים מוסלמים באלימות פוליטית ובפגיעה באזרחים היא זעירה. בכל המדינות שנבדקו, למעט בצרפת, היא נמוכה מהתמיכה של האוכלוסייה הכללית באלימות פוליטית.

 

על שני עימותים
המילה עימות היא הבסיס של הסדרה כולה. העימות הבולט הוא בין המוסלמי למערבי, בין חילוני לדתי, בין זכויות אדם לזכויות האסלאם. הציר הזה, שעליו נשענת הסדרה כולה, מוכר היטב לכל ישראלי. שהרי גם כאן, בישראל, לא חסרים תומכים לרעיון התנגשות הציוויליזציות.

בפרק האחרון בסדרה דאג יחזקאלי להפוך את עימות הרקע – הישראלי פלסטיני – למרכז. אחרי שבמשך שלושה פרקים הוא עשה דמוניזציה, שלא מבוססת על עובדות, למוסלמים באירופה, בפרק האחרון הוא הכניס למשוואה אנטישמיות והפגנות נגד ישראל. בכך, למעשה, חבר יחזקאלי לאנשי הימין בישראל ולגזענים באירופה, שכבר מזמן התחילו לשתף פעולה אלו עם אלו. 

באמת שכבר קצת מעייף להראות ששוב, רבות מה"עובדות" שמציג יחזקאלי מצוצות מהאצבע, גם לגבי אנטישמיות. אלא שקשה להתאפק כשיחזקאלי מכריז ש"מאז מלחמת העולם השניה לא היו היהודים כל כך מאוימים באירופה... האיום היום הוא בעיקר מהמיעוט המוסלמי."

אלא שאף לפי הדו"ח השנתי של "הליגה נגד השמצה", האנטישמיות באירופה גבוהה דווקא במדינות כמו הונגריה, פולין וספרד – שם כמעט ואין מוסלמים. לפי הקונגרס היהודי העולמי, בשנת 2011, האחרונה שלגביה יש דיווח, מספר התקריות האנטישמיות בעולם נמצא בירידה – בעיקר בגלל ירידה תלולה בתקריות אלו במערב אירופה. הדאגה המרכזית של הקונגרס היהודי העולמי היא דווקא מעליה בכוחו של הימין הקיצוני באירופה – אותו ימין שדובריו הבולטים מרואיינים בסדרה של יחזקאלי. ואם זה לא מספיק, בתחקיר הקודם שלנו כבר הראנו שדווקא בשנים האחרונות איסלמופוביה נפוצה יותר מאנטישמיות.

העימות השני, הנסתר, הוא העימות בין מקצוענות לרדיפת רייטינג ופופוליזם. בין תקשורת שמביאה לאזרחים תמונת עולם אמיתית ככל שניתן, לבין תקשורת רדודה שיוצרת תמונת עולם בדויה ומאיימת בתקווה שזו תביא לרייטינג גבוה. והעימות הזה הוכרע בנוק-אאוט. יחזקאלי וחדשות עשר בחרו, במודע, לסלף עובדות על מנת לזכות ברייטינג לערוץ. לכאורה הם ניצחו – 20% צפייה בממוצע לפרק. למעשה, הם הפסידו – וגם אנחנו.

בהפכו את "אללה-אסלאם" לסדרת הדגל שלו, הצטרף ערוץ 10 למסורת העיתונאית הקלוקלת של העיתון הנפוץ במדינה, "ישראל היום". העיתון, שכידוע הוקם על מנת לסייע פוליטית לנתניהו, וממומן בלעדית על ידי פטרונו, אייל ההון שלדון אדלסון, הפך ל"מופת" של עיתונות חצר מוטה ולא אובייקטיבית. עיתונות שהאינטרסים הפוליטיים עומדים בה מעל לאינטרסים חדשותיים. אלא שהאינטרסים של "ישראל היום" הם לפחות שקופים, ועיתונאים שמטים את דיווחיהם בהתאם לאינטרס העיתון, סופגים ביקורת חריפה מהקולגות שלהם.1 להבדיל, ערוץ 10 נתפס בקרב הציבור הרחב כאמין וכביקורתי. הסדרה הזו – שמסלפת עובדות ומטעה את ציבור הצופים במגמתיות – מעלה שאלות קשות בנוגע להוגנות המקצועית של הערוץ. ובשונה מהמקרה של "ישראל היום", כאן הקולגות עדיין לא השמיעו קול משמעותי נגד הבגידה במקצועיות העיתונאית.
 

 

כשלון התקשורת
למעשה, רוב כלי התקשורת בישראל מיהרו לשבח את יחזקאלי על עבודתו. כתבות אוהדות התפרסמו ב"הארץ", ערוץ 2, "מעריב", וואלה, "רדיו ללא הפסקה" (שראיין את יחזקאלי לפני כל פרק) ועוד ועוד. הכתבות השונות התמוגגו: "עיתונאות מקורית, חושבת ולא מתנמנמת", "הצגת תמונה מורכבת של האסלאם באירופה", "סדרה עם ערך טלוויזיוני ודוקומנטרי" וסופרלטיבים דומים. הביקורת המעטה שהופיעה, של אריאנה מלמד ב-ynet ושל אורי ערן בעכבר העיר, פורסמה לאחר הפרק הראשון והתייחסה בעיקר להפחדה שיוצרת הסדרה. אבל הביקורת הזאת נבלעה במהירות בנהר התשבחות שהורעפו על יחזקאלי.

זהו מקרה קלאסי של "המלך העירום". הפרשן לענייני ערבים של ערוץ גדול עשה עבודה עיתונאית רשלנית ומוטה בתחום המקצועי שלו. כלי התקשורת האחרים מיהרו לשבח אותו, אף הם מבלי לבדוק. זאת למרות שרבים מהעיתונאים בישראל, יחד עם עשרות אלפי אזרחים, קראו את התחקיר של קשב שפורסם אחרי הפרק הראשון, והציג את ההטעיות הקשות. במקום שהעיתונאי שכשל יספוג ביקורת – הוא קיבל ליטוף קולקטיבי מהקולגות שלו. במקום שיועמד לדין ציבורי כמטעה וכמסית – הוא זכה להערכה. המלך עירום – ועד עכשיו לא נמצא כמעט אף אחד שיצעק את זה.

 

כתבו: דניאל ארגו ושירי אירם, קשב

 


 

עדכון, 17 בדצמבר 2012:

 

לאחר פרסום הפוסט הראשון על "אללה אסלאם" ביקש "קשב" את תגובתם של ערוץ 10 וצבי יחזקאלי לדברים. תגובה ראשונה נתקבלה רק ב-17 באוקטובר, לאחר פרסום הפוסט הנוכחי, באמצעות מכתב מאת אורי רוזן, מנכ"ל חדשות 10 (שבינתיים עזב את תפקידו). במכתב העלה רוזן שלל טענות (שחלקן פורסמו ב"וואלה!" בטרם ניתנה לנו שהות להגיב) שלדבריו סותרות את הנאמר בתחקיר "קשב" ואף איים לנקוט צעדים משפטיים נגד הארגון.

 

"קשב" ממשיך לעמוד מאחורי כל הממצאים שפורסמו, וב-22 בנובמבר שלח מכתב תגובה מפורט לחדשות 10, ובו הפרכה הן של כל הטענות שנכללו במכתבו של רוזן והן של רוח הדברים. עד כה טרם התקבלה תגובת חדשות 10.

 


 

1למשל, בנזימן, "העין השביעית":המבחן הוא אפוא שלהם: האם הם עושים עיתון שהם שלמים איתו או שהם מאבדים את צלמם המקצועי כדי לשרת אינטרס זר. 'ישראל היום' אכן מצטייר כעיתון המגבה באופן עקבי את נתניהו ותוך כדי כך מתקרנף מדי פעם ומשעבד את השיקולים העיתונאיים הצרופים לצורכי האינטרסים הפוליטיים והתדמיתיים של מנהיג הליכוד. עם זאת, לא ראוי שהמאבק בהתנהלות הזו ייעשה באמצעות חקיקה. הדרך הנאותה לכך היא בהארת התופעה והוקעתה בכלי התקשורת האחרים."

תגיות:
 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב