מדיה בלוג

אנחנו משלמים יותר מ-50% מס על כל תדלוק!

אבל אף אחד לא שואל למה

29 באוגוסט 2012


במהלך סוף השבוע הקרוב יעלו מחירי הדלק למחירים הגבוהים בכל הזמנים בישראל. התייקרות זו תצטרף להתייקרות קודמת מתחילת אוגוסט, ותשלים עלייה של כשקל לליטר דלק, תוך שבועות ספורים בלבד. מטבע הדברים, יעלה הנושא שוב במהדורות חדשות סוף השבוע בתקשורת המרכזית – אלא שסביר להניח, שבדומה לדיווחים בחודשים האחרונים, שוב יושמטו העובדות החשובות ביותר, ושאלות משמעותית לא יעלו על סדר היום הציבורי.

מה מספרים לנו?
כלי התקשורת עסקו לא מעט במהלך החודש האחרון בנושא עליות מחירי הדלק. ההסבר הקבוע להתייקרויות היה שוב בבחינת "כוח עליון" – במקרה הזה דובר בעליית מחירי הנפט בעולם ובהתחזקות הדולר. בדומה לשאר "הגזירות" הכלכליות, שוב הוצגו הדברים כגורם שמחוץ לשליטתה של ממשלת ישראל, ולכן ככורח בלתי נמנע. לנו, האזרחים, נשאר אם כך רק לחרוק שיניים ולקוות לטוב. או לוותר על האוטו.

 

 

אילו עובדות מרכזיות "שכחו" לספר לנו?
מחיר הנפט ושער הדולר דומים לרמתם לפני כמה שנים, בעוד שמחירי הדלק שאנו משלמים עלו כל הזמן. בשנת 2007, למשל, כשמחירי הנפט והדולר היו דומים להיום, שילמנו 27% פחות על הדלק. איך, לכל הרוחות, זה יכול להיות?

זה יכול להיות, מאחר ועלות הנפט היא רק אחד הרכיבים במחיר הדלק. למעשה היא מהווה כ-39% בלבד מהמחיר הסופי של הבנזין בתחנת הדלק.

 

 

אם כן, על מה עוד אנו משלמים?
למחיר הדלק שאנחנו משלמים יש שני מרכיבים נוספים: המיסים, והרווח של חברות הדלק.

רכיב המס הוא הרכיב הגדול ביותר בעלות דלק לצרכן – כ-53% (!). המס הוא גם הרכיב העיקרי בהתייקרות הדלק משנת 2005, מאחר והוא צמוד למדד ובנוסף עובר עידכונים תקופתיים (לרוב כלפי מעלה) כל פעם שהאוצר רוצה להעלות מיסים. לכן גם מחיר הבנזין לצרכנים בישראל הוא השלישי בגובהו בעולם – וזה עוד לפני ההתייקרות הקרובה.

הרפורמה שיזמה ממשלת נתניהו, הפרטת בתי הזיקוק, העלתה את אחוז הרווח של חברות הדלק לגבוה באירופה, במונחי כוח קניה. גם העלות הנוספת הזאת הושתה על האזרחים. רווח חברות הדלק אחראי על כ-8% מהעלות הסופית לצרכן.

 

 

ומי מרוויח?
המרוויחה הגדולה, כמובן, היא קופת האוצר. המס על הדלק מכניס קרוב ל-20 מיליארד שקל בשנה (בלו + מע"מ) לקופת המדינה. זהו המס שההכנסות ממנו עולות במהירות הגבוהה ביותר בשנים האחרונות – ומהווה מקור הכנסה חשוב לתקציב המדינה.

לכן, כל הדיבורים על כך שלממשלה אין יכולת לבלום את עליית המחירים, או אפילו להוריד אותם, הם פשוט לא נכונים. הממשלה קובעת ישירות כ-55% ממחיר הדלק, ומכניסה את המילארדים האלה לכיסה.

כמובן, הכנסת כסף לקופת האוצר אינה דבר רע בהכרח. אלא שמאחר וכסף זה מגיע מכיסנו, כדאי שנדע שמדובר בהחלטת ממשלה, ומה הסיבות לה.


הגורם השני שמרוויח הוא חברות הדלק בישראל. אחוז הרווח של החברות גדל בשנים האחרונות, לאחר הפרטת בתי הזיקוק, והוא אחראי על כ-7% מהתייקרות במחיר שאנו משלמים. זו גם הסיבה שמחיר הבנזין לצרכנים בישראל הוא מהגבוהים בעולם. למעשה ב-2010 עקפה ישראל אף את מדינות מערב אירופה במחירי הבנזין.

 

 

והתקשורת? היא מבליטה דווקא את הרכיב היחיד שלא נמצא בשליטת הממשלה
התקשורת המרכזית, לרוב, הסבירה לנו שוב ושוב בכותרות כי התייקרות הנפט והתחזקות שער הדולר הם האחראים לעליית מחירי הדלק. לעיתים דווחו רכיבי עליית המחירים, כולל התייחסות למיסים. יחד עם זאת, כמעט ולא נעשה החיבור בין החלטות הממשלה ומצב המשק לעליית מחירי הדלק. שאלות שהטילו ספק בגירסה ה"רשמית" ("הבנזין מזנק לשיא – עליית מחירי הנפט ושער הדולר, האמנם?" מבזק גלובס 26.8.2012) נדחקו ממהדורות החדשות המרכזיות, ולא זכו למענה: ראו לדוגמה ערוץ 2, שלא מקשרים בין מדיניות ממשלתית לעליית מחירי הדלק, וערוץ 10 שכועסים אך לא מספקים תשובות. היחידים בתקשורת המרכזית שהפכו את הנושא לפוליטי, כראוי, היו "ידיעות אחרונות", ב-29 באוגוסט 2012. 

 

 

yediot29aug12pic2

yediot29aug12pic1

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

סיקור מקצועי ורציני של הנושא חייב היה לגעת בנושאים נוספים:
1. מהי השפעת הממשלה על מחירי הדלק?
2. מה הקשר בין בין עליית מחירי הדלק למצב הכללי במשק?

3. מה היעד הסופי של מדיניות המיסוי הממשלתית?
3. ולבסוף, הפרכת הטענה שהתייקרות הנפט ועליית שער הדולר הם שגרמו באופן בלעדי לעליית המחירים.

סיקור כזה הוא לא בלתי אפשרי. כל העובדות שהבאנו גלויות וידועות לעיתונאים. סיקור מקצועי היה נותן לציבור את המידע ומאפשר לאזרחים לייצר לחץ, ולא משתף פעולה עם העמימות שהממשלה מעדיפה להשאיר אותנו בה.

חשוב להבין: האופן שבו התקשורת המרכזית מעלה  נושאים על סדר היום הציבורי (או מורידה אותם ממנו) משפיע על המידע שאנו, האזרחים, מקבלים; ומכאן, על האופן שבו אנו תופסים את המציאות בה אנו חיים ועל היכולת שלנו לשנות את המציאות הזו. תפקידה של התקשורת המרכזית הוא לשאול עבורנו את השאלות החשובות ולנסות לקבל עליהן תשובות אמיתיות ממקבלי ההחלטות. אך בכל הקשור לגזירות הכלכליות, אנחנו לא מקבלים תשובות ברורות, כפי שכתבנו בחודש האחרון. אם התקשורת משתתפת ביצירת העמימות, אנחנו בצרות.

-------

בסוף השבוע, סביר להניח שמי מאיתנו שיש לו רכב ירוץ למלא מיכל אחרון לפני ההתייקרות. אחרים יסעו בתחבורה הציבורית לפני שגם שם עולים המחירים. כולנו נעשה קניות אחרונות לפני שסל המוצרים כולו יתייקר (מה שקורה תמיד לאחר עלייה במחירי הדלק). אחר כך נשב מול החדשות. מעניין אם מישהו מכלי התקשורת המרכזיים יביא הפעם את הסיפור המלא, ויתן מקום לדיון ביקורתי. אנחנו נמשיך לעקוב.

 

כתבו: דניאל ארגו ושירי אירם, קשב

תגיות:
 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב