מחקר תקשורת

"היאכטה בידינו"

סיקור עצירת משט המחאה לעזה בתקשורת הישראלית

אוקטובר 2011

 

ב-19 ביולי 2011 עצר חיל הים הישראלי יאכטה בשם "דיגניטה אל-כראמה" שניסתה להגיע אל נמל עזה. מטרת הפעילים שהיו על היאכטה הייתה למחות כנגד המצור שמטילה ישראל על רצועת עזה, אך מסר זה נדחק לחלוטין מהסיקור התקשורתי בישראל. מהסיקור נעדרו גם דיווחים או נתונים על הסגר עצמו ועל משמעויותיו. התקשורת הישראלי אימצה, כמו במקרים רבים אחרים, את הנראטיב של "העולם כולו נגדנו" והציגה את פרשת המשט ועצירתו כמאבק בין טובים לרעים, שבו עמד צה"ל יפה במשימה הראויה שהוטלה עליו, עצר ספינה עוינת שניסתה לפרוץ את הסגר על עזה, באופן מקצועי, הומאני ומתחשב. ביקורת על מדיניות הסגר אמנם הופיעה בתקשורת הישראלית באותם ימים – אולם דווקא במדורי ביקורת הטלוויזיה, בהתייחס לסרט תיעודי ששודר ללא כל קשר למשט.

 


 

>> לקריאת המחקר המלא

>> "היאכטה בידינו"? מצגת עריכה חלופית לסיקור משט המחאה

>> הצעה לדיון ביקורתי על הסיקור התקשורתי של משטי המחאה לעזה

>> מחקר קשב: ביטול הסגר האזרחי על רצועת עזה - איך הפך "ביטחון" ל"כישלון" בסיקור התקשורתי

 


 

yediot.200711.p13ביום שלישי, ה-19 ביולי 2011, עצר חיל הים הישראלי יאכטה צרפתית קטנה בשם "דיגניטה אל-כראמה", שניסתה להגיע אל נמל עזה. מטרת 16 הפעילים שעל הספינה הייתה למחות כנגד המצור שמטילה ישראל על רצועת עזה. היאכטה יצאה מיוון לאחר עיכובים רבים והייתה כלי השיט היחיד שנותר ממשט המחאה שתוכנן ליוני 2011 – שנה לאחר המשט שבו נהרגו תשעה פעילים על סיפון ה"מרמרה" – וכלל במקור 20 ספינות ו-1500 פעילים.

 

על סיפון היאכטה היו גם עיתונאים, ביניהם כתבת "הארץ" עמירה הס, שדיווחיה מהיאכטה התפרסמו בעיתון מדי יום במהלך התקופה שלפני יציאת הספינה, וצוות של "אל ג'זירה". לאחר שהחליטו הדרג המדיני והצבאי הישראלי שאין לאפשר למשט לשבור את המצור, השתלטו חיילי צה"ל על הספינה. החיילים לא נתקלו בהתנגדות מצד הפעילים, אשר הובלו אל נמל אשדוד והועברו לידי משטרת ישראל.

מחקר קשב שבחן את סיקור האירוע בתקשורת הישראלית המרכזית, מראה כי זו סיפרה סיפור פשוט ובהיר. על פי סיפור זה, צה"ל עמד יפה במשימה הראויה שהוטלה עליו, עצר ספינה עוינת שניסתה לפרוץ את הסגר על עזה, באופן מקצועי, הומאני ומתחשב, באירוע שהסתיים בהצלחה מלאה.

מטרת המשט – קרי, מחאה על הסגר הישראלי על רצועת עזה – נדחקה לחלוטין מהסיקור. מהסיקור נעדרו גם דיווחים או נתונים על הסגר עצמו ועל משמעויותיו ההומניטריות, המדיניות ואחרות. המסר שהועבר היה ברור: פעילי הספינה ניסו להגיע לעזה מתוך מטרה אחת – לפגוע בישראל ולעשות לה דה-לגיטימציה; וצה"ל טיפל במתקפה זו בצורה "נקייה". התקשורת הישראלי אימצה, כמו במקרים רבים אחרים, את הנראטיב השגור שעל פיו "העולם כולו נגדנו" והציגה את פרשת המשט ועצירתו כמאבק בין טובים לרעים על הדימוי הבינלאומי של ישראל ועל זכותה להגן על עצמה.

אופן סיקור זה הוריד מעל הפרק את האפשרות לשיח ציבורי מורכב בנוגע לרציונל מדיניות הסגר. העורכים מנעו מהציבור את האפשרות לדיון בשאלות המהותיות שהעלה המשט בנוגע למדיניות הסגר הישראלי השנוי במחלוקת. הסיקור לא התייחס למסר של המשט לגבי הסגר עצמו, ולא בחן באופן ביקורתי את מדיניות ישראל בנושא – הנוגעת לא רק למיליון וחצי פלסטינים תושבי רצועת עזה הנפגעים מהמצור, אלא לכל אזרח בישראל. במקום זאת התמקד הסיקור בביצועיו של צה"ל.

גם בסיקור ההקלות בסגר לאחר משט ה"מרמרה" ביוני 2010, נעדר מהסיקור דיון מעמיק, כאשר במקום לעסוק בשאלות המהותיות לגבי הסגר והסרתו, הוצגו ההקלות ככניעה למשט. מחקר קשב ביטול הסגר האזרחי על רצועת עזה: איך הפך ביטחון לכישלון בסיקור התקשורתי? הראה כי ראש הממשלה עצמו הביע ביקורת נוקבת על מדיניות הסגר שהייתה בתוקף במשך ארבע וחצי שנים, אמר כי גרם נזק לישראל, וטען כי הסרת הסגר האזרחי אף תסייע לחיזוק הסגר הביטחוני. מידע זה הוצנע בסיקור, והתקשורת הישראלית נמנעה מלשאול מדוע המשיכו שתי ממשלות בישראל ביישום מדיניות מרחיקת לכת זו, אם לא האמינו ביעילותה.

מעניין היה לגלות כי בימים שבהם נעצרה ה"כראמה" דווקא הופיע בעיתונים דיון ביקורתי על הסגר – אך הרחק מעמודי החדשות, ובמנותק מסיקור המשט. מבקרי טלוויזיה בשלושה מהעיתונים המרכזיים הציגו כתב אשמה חריף נגד מדינות המצור על עזה, כפי שעלה מסרט תיעודי שהוקרן בערוץ "יס דוקו". דווקא שם, בשולי סדר היום התקשורתי ובמסגרת ביקורת על סרט תעודה, נשאלו שאלות נוקבות ביותר על מדיניות הסגר, שהציגו באופן אבסורדי וגרוטסקי את שיקולי מקבלי ההחלטות בנושא.

כאמור, הביקורת הופיעה, למרבה הצער, הרחק מעמודי החדשות וללא שום קישור לסיקור המשט לעזה שנועד למחות על מדיניות זו. בעיני קוראי העיתונים הביקורת על הסגר הסתמנה כשולית ובלתי משמעותית, שהרי מדובר בטורי ביקורת טלוויזיה ותו לא, בניגוד למסרים החזקים אשר עברו בכתבות החדשותיות. גם כותבי המדורים עצמם לא קישרו בין המשט של יום אתמול לבין הביקורת על הסגר. מסגור המשט כעוד מסע דה-לגיטימציה בינלאומי חסר הצדקה נגד ישראל נשאר בעינו. המסר שניסו הפעילים להציג נגד מדיניות המצור – מסר שראוי להידון גם בציבור הישראלי ואולי בעיקר על ידו – נותר מחוץ לתחומי השיח הציבורי המקובל במדינה.

 


 

This report is made possible by the generous support of the American people through the United States Agency for International Development (USAID). The contents are the responsibility of Keshev and do not necessarily reflect the views of USAID or the United States Government.

 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב