מחקר תקשורת

תיאטרון האבסורד?

סיקור מחאת האמנים נגד הופעה מעבר לקו הירוק בעיתונות המודפסת 

מרץ 2011


מחקר זה בוחן את הסיקור התקשורתי של מחאת האמנים כנגד הופעה מעבר לקו הירוק, בארבעת העיתונים המרכזיים בישראל.

 


 

>>  לקריאת המחקר המלא

>> לצפייה במצגת עיקרי המחקר

>> הודעה לעיתונות, יולי 2011: אישור חוק החרם - תולדה של האווירה הציבורית

 


 

באוגוסט 2010 הודיעו התיאטראות הציבוריים בישראל על כוונתם להציג בהיכל התרבות החדש בהתנחלות אריאל. בעקבות זאת פרסמו 36 אנשי תיאטרון, מחשובי היוצרים בארץ, מכתב הקורא להנהלותיהם לקיים את פעילות התיאטראות בתחומי מדינת ישראל הריבונית שבתוך הקו הירוק, ומודיע על סירובם להופיע בהתנחלות אריאל או בכל התנחלות אחרת (26 באוגוסט 2010). מכתב זה זכה לסיקור רחב בעיתונות המרכזית בישראל. בעקבות מחאת האמנים נגד הופעה מעבר לקו הירוק התעורר גל של תגובות נגד מצד אנשי ציבור, פוליטיקאים ואמנים המתנגדים למחאה. גם "קונטרה-מחאה" זו קיבלה סיקור עיתונאי רחב בכלי התקשורת המרכזיים. עם פתיחתו של ההיכל בתחילת חודש נובמבר עלה שוב הנושא לראש סדר היום התקשורתי. 

מחאת האמנים נגד הופעה מעבר לקו הירוק וטענות המתנגדים למחאה משקפים שסע מרכזי בחברה הישראלית סביב שאלת ההתנחלויות והלגיטימיות שלהן. אי אפשר גם להתעלם מהאווירה הציבורית וההתרחשויות בתקופה בה פורסם המכתב, בעידן של דומיננטיות פוליטיות של הימין בזירה הציבורית והפוליטית בישראל, שנתיים לאחר תום מבצע "עופרת יצוקה" בעזה. בתקופה זו התגברו תופעות של דה-לגיטימציה כלפי ישראל בעולם ובמקביל התרבו ההתקפות מבית כלפי משמיעי ביקורת פנימית, עד כדי החלטה להקים ועדת חקירה של הכנסת נגד ארגוני שלום וזכויות אדם. גם הצעות החקיקה הרבות המועלות חדשות לבקרים, המגבילות זכויות של מיעוטים, מאפיינות את תמונת המצב הציבורית והפוליטית בתקופה זו. 

דווקא בימים סוערים אלה, ראוי היה כי העיתונות החופשית בישראל תביא לידיעת צרכניה את מגוון הדעות במרחב הציבורי ותסקר בהגינות את חילוקי הדעות המפלגים את החברה הישראלית, תוך הצגת ההקשרים המתחייבים. לא כך מצאנו, לצערנו, בניתוח הסיקור התקשורתי של מחאת האמנים המסרבים להופיע מעבר לקו הירוק. 

מחקר זה בוחן את סיקור מחאת אנשי התיאטרון הציבורי בארבעת העיתונים הגדולים בישראל ("ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ" ו"ישראל היום") בין ה-29 לבין ה-31 באוגוסט 2010, ימים בהם מכתב הסירוב עמד בראש סדר היום. 

המחקר בוחן שתי סוגיות מרכזיות בסיקור הנושא: אופן הצגת עמדת האמנים וההתנגדות לה ואופן תיוג עמדות האמנים המוחים וההקשר הרחב של מחאתם. 

מצאנו כי הסיקור בשלושה מהעיתונים הגדולים התאפיין בהטיה חריפה בהצגת עמדת האמנים המוחים אל מול ההתנגדות לה. לרוב ביטאו עיתונים אלה הזדהות מוחלטת עם עמדות המתנגדים למחאה. מעבר לכך, אופן הצגת המחאה תייג אותה כבלתי לגיטימית ובלתי ראויה. תוך שימוש בוטה באמצעים עריכתיים, הוצאה המחאה מהקשרה והוצגה כביקורת בלתי קבילה הגובלת בבגידה במדינת ישראל.



 

This report is made possible by the generous support of the American people through the United States Agency for International Development (USAID). The contents are the responsibility of Keshev and do not necessarily reflect the views of USAID or the United States Government.


 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב