מחקר תקשורת

ביטול הסגר האזרחי על רצועת עזה: איך הפך "ביטחון" ל"כישלון" בסיקור התקשורתי?

השאלות שהתקשורת הישראלית לא שאלה

יוני 2010

 

ב-20 ביוני 2010 הודיעה ממשלת ישראל על שינוי במדיניות הסגר על רצועת עזה ועל פתיחת המעברים להכנסת סחורות אזרחיות, שהיו אסורות למעבר בארבע השנים האחרונות. שינוי רדיקלי זה במדיניות הממשלה, שבא בעקבות פרשת משט הספינות הטורקיות, מעורר שאלות נוקבות באשר לאופן הסיקור של מדיניות הסגר בתקשורת הישראלית המרכזית.

 


 

>> לקריאת המחקר המלא

>> "היאכטה בידינו": סיקור עצירת משט המחאה לעזה בתקשורת הישראלית, יולי 2011

>> הצעה לדיון ביקורתי על הסיקור התקשורתי של משטי המחאה לעזה, אוקטובר 2012

 


 

בחינת הסיקור התקשורתי של החלטת הממשלה בארבעת העיתונים הגדולים ("ידיעות אחרונות", "מעריב", "הארץ", "ישראל היום") ב-21 וב-22 ביוני 2010, שני הימים הראשונים לאחר קבלת ההחלטה על השינויים במדיניות הסגר, מחדדת שאלות אלו ביתר תוקף.

ראש הממשלה ומקורבים לו טענו שהסגר האזרחי מרחיק הלכת על יותר ממיליון וחצי בני אדם – סגר שנמשך ארבע שנים – לא השיג כל תוצאה חיובית עבור ישראל ואף הזיק לאינטרסים שלה. דווקא בימים אלו ראוי היה שהעיתונות הישראלית המרכזית תעלה שאלות בנוגע לתבונה ולאחריות של מקבלי ההחלטות שהחליטו להנהיג אותו. דווקא בימים אלו ראוי היה שהעיתונות המרכזית תשאל האם ראש הממשלה צודק בהערכותיו, וחשוב מכך, אם אכן לא היתה תועלת ביטחונית בסגר, מדוע התקבלה ההחלטה להסירו רק לאחר פרשת הסתבכות המשט הטורקי.

ממצאי מחקר זה מראים כי העיתונות הישראלית לא התפנתה לעסוק בהרחבה בשאלות חשובות אלו. מהממצאים עולה כי במקום לשאול שאלות אלו, העדיפו כלי התקשורת להתמקד בפן אחר של ההחלטה:

הכותרות סיפרו כי החלטת הממשלה מהווה ניצחון ליוזמי המשט הטורקי וכניעה ללחץ הבינלאומי שהופעל על ישראל. סיקור כזה העביר מסר רגשי נגד החלטת הממשלה והתמקד בהיבט האמוציונאלי של פרשת המשט.

דיון רציני במהות ההחלטה, הנימוקים שעמדו מאחוריה, והטענות שמשמיעים המתנגדים לה התקיים מעט והרחק מן הכותרות. רק בעומק הטקסטים יכלו הקוראים להבין אילו שיקולים עמדו מאחורי החלטת הממשלה; רק בעומק הטקסטים גילו הקוראים כי ראש הממשלה נתניהו סבור כעת כי המצור, שהוטל על עזה במשך ארבע השנים האחרונות – דווקא הזיק לישראל.

מידע חשוב שנדחק לשולי הסיקור העלה אפשרות שמידת ההשפעה של ההקלות בסגר על המצב ההומניטארי ברצועה מוגבלת. דחיקת מידע כזה לשולי-השוליים של הסיקור עלולה לעוות את תמונת המציאות שקיבלו קוראי העיתונים. במצב דברים זה במידה ותתחדש הביקורת הבינלאומית על ישראל בנוגע למצב ההומניטארי בעזה, קוראי העיתונים בישראל יתקשו להבין את הביקורת ואת הקשרה. תמונת המצב המתוארת במחקר זה, מעלה שאלות נוקבות לא רק לגבי אופן הסיקור התקשורתי של ההקלות במדיניות המצור על עזה; היא מעלה שאלות גם בנוגע לסיקור פרשת המשט לעזה שהובילה להחלטה.

 



This report is made possible by the generous support of the American people through the United States Agency for International Development (USAID). The contents are the responsibility of Keshev and do not necessarily reflect the views of USAID or the United States Government.
 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב