מחקר תקשורת

ואת מפת הדרכים כבר הזכרנו?

התקשורת הישראלית וחידוש הבנייה מעבר לקו הירוק

מרץ 2008

פחות מארבעה חודשים מאז ועידת אנאפוליס וממשלת ישראל, לפי הטענות, מפרה את התחייבויותיה. מה עשתה עם זה התקשורת הישראלית? לא הרבה.



>> מבולבלים: "כך מסמסנו את אנאפוליס", מחקר קשב על סיקור המהלכים המדיניים סביבה הוועידה



"הבנייה לא עוזרת למשא ומתן"

(שרת החוץ ציפי לבני, אוניברסיטת הרווארד, 13 במרץ 2008)

 

ב-27 בנובמבר בתום ועידת השלום באנאפוליס 2007 חתמו ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט, יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס ונשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש הבן על הצהרה משותפת, שבה נכתב בין היתר כי:

 

"הצדדים גם מתחייבים ליישם מיידית את התחייבויותיהם על פי מפת הדרכים לפיתרון של שתי מדינות לשני עמים, המתבססת על התקדמות בשטח, כפי שפורסמה על ידי הקוורטט ב-30 באפריל 2003. הצדדים הסכימו ליצור מכניזם אמריקני, פלשתיני וישראלי בראשות ארצות הברית כדי לפקח אחר יישום מפת הדרכים".

 

כשבועיים קודם לכן, במסגרת המשא ומתן לקראת הוועידה, הכריזה ישראל על הקפאת הבנייה בהתנחלויות – הקפאה אותה התחייבה לבצע כחלק מהסכם "מפת הדרכים".

פחות מארבעה חודשים אחרי ועידת השלום באנאפוליס זנחה ממשלת ישראל את התחייבותה ואישרה, ב-9 במרץ, להפשיר את הבנייה בשכונת גבעת זאב שמעבר לקו הירוק. מעבר לכך, שר השיכון, זאב בוים, אף הצהיר כי הוא מתכוון להביא לאישור הממשלה בנייה של כ-2,000 יחידות דיור נוספות מעבר לקו הירוק ואילו השר אלי ישי הצהיר כי בכוונתו להניע מהלך לבניית שכונה יהודית חדשה במזרח ירושלים. לעומתם, מתחה שרת החוץ, ציפי לבני ביקורת על ההחלטה באומרה כי היא "לא עוזרת למשא ומתן", והצטרפה בכך לביקורת הבינלאומית נגד ישראל.

דו"ח קצר זה בוחן את סיקור האירועים האלה בתקופה הרלוונטית, בשלושת העיתונים המרכזיים ("ידיעות אחרונות", "מעריב", ו"הארץ") בין ה-9 ל-14 במרץ ובשלושת מהדורות החדשות המרכזיות בערוצי הטלוויזיה בין ה-9 ל-13 במרץ. הדו"ח ביקש לבדוק מתי ואם בכלל זכה הנושא לתשומת לב תקשורתית; האם החלטת הממשלה העלתה את הדיון בחידוש הבנייה לקדמת הסיקור; האם הנושא הגיע לכותרות לאחר שהושמעה ביקורת בינלאומית, ביקורת שאליה הצטרפו גם דבריה של שרת החוץ ציפי לבני; או שמא כל הסוגיה כלל לא הגיעה לקדמת הסיקור התקשורתי בישראל.

תוצאות הבדיקה מעלות מסקנה ברורה: מרבית כלי התקשורת ייחסו חשיבות מועטה להחלטת הממשלה ולהצהרות שנשמעו בעקבותיה – והסיקור היה בהתאם – מועט ומוצנע בעמודים האחוריים ובתוככי הטקסטים. אף אחד מכלי תקשורת, למעט במקרים בודדים ויוצאים מן הכלל, לא הבליט את הביקורת על ההחלטה ולא עמד על משמעויותיה והשלכותיה על המשא ומתן המדיני ועל עתיד האזור. אפילו דברי הביקורת של שרת החוץ ציפי לבני, שהמאבק הפוליטי שלה עם ראש הממשלה עומד בדרך כלל בראש סדר היום התקשורתי, לא עוררו הפעם עניין.

"ידיעות אחרונות" לא הקדיש לנושא חידוש הבנייה ולו מילה אחת. התעלמותו של העיתון מהנושא מתמיהה במיוחד לנוכח דברים שפרסם העיתון באותם הימים. בעמוד 28 של גיליון "ידיעות אחרונות" מה-11 במרץ הופיע טור דעה של רן אדליסט תחת הכותרת רגיעה במקום נקמה שבו הזכיר הכותב, באופן כללי, כי:

 

[...] אם רוצים שהרגיעה הזמנית תהפוך למנוף לקידום אבו מאזן, ממשלת ישראל אמורה למלא אחר התחייבותה המופרת תדיר למימוש מפת הדרכים ולתהליך המדיני.

 

האם קורא "ידיעות אחרונות" יכול היה לדעת שבאותם ימים ממש החליטה ישראל להפר בפועל את התחייבויותיה באמצעות הפשרת הבנייה? האם הוא יכול לדעת שאפילו שרת החוץ שלו ביקרה את החלטת הממשלה? התשובה ברורה – לא! האם יכלו קוראי העיתון לדעת כי ההפרה הזו גוררת אחריה ביקורת בינלאומית קשה וגורפת? להיפך, את העמוד הראשון של גיליון ה-11 במרץ פיארה תמונה של נשיא המדינה שמעון פרס שהתקבל בכבוד מלכים בצרפת.

ערוץ 10, שבסיקור אירועים קודמים אותם בחן "קשב" אימץ קו ביקורתי, ולעומת כלי תקשורת אחרים הציג תמונה מלאה יותר ומורכבת באשר להתנהלות הסכסוך, בחר הפעם בקו של התעלמות כמעט גורפת. במשך ימים ארוכים לא התייחס הערוץ כלל להפשרת הבנייה ולביקורת הבינלאומית עליה. ב-10 במרץ, יום לאחר ההחלטה, כאשר הביקורת הבינלאומית הייתה בשיאה, בחר הערוץ להבליט בכותרות המהדורה דווקא את הצהרתה של אנגלה מרקל, קנצלרית גרמניה, לפיה זכות קיומה של ישראל בעינינו היא דבר שאין עליו עוררין.

רק ב-13 במרץ, לאחר ששרת החוץ ביקרה את ההחלטה, מצא לנכון ערוץ 10 להתייחס לנושא – וגם אז בדיווח קצר בדקה ה-37 של מהדורת החדשות.

"מעריב" בחר למסגר את הדיווח שלו על הפשרת הבנייה בגבעת זאב כעניין פנימי של אילוצים קואליציוניים. הדיווח על כך הופיע בכתבה קטנה בתחתית עמוד 4 של גיליון ה-10 במרץ תחת כותרת גג מחווה לש"ס וכותרת ראשית אולמרט אישר בניית 800 דירות מעבר לקו הירוק. הכתבה לא הזכירה כי הבנייה הזו עומדת בניגוד מוחלט למפת הדרכים ולהצהרת אנאפוליס. וועידת אנאפוליס דווקא הופיעה בכתבה, אך בהקשר אחר, המסביר את אילוצי הממשלה בהחלטתה לחדש את הבנייה:

 

לאחרונה אף נשמעו איומים כי דיון באפשרות של חלוקת ירושלים במסגרת המשא ומתן המדיני יביא לפרישת ש"ס מהממשלה.

 

הביקורת הבינלאומית על ההחלטה הופיעה ב"מעריב" למחרת, ב-11 במרץ, באופן מוצנע ושולי רק בפסקה המסיימת של כתבה שהתפרסמה בעמוד 6 של הגיליון:

 

האיחוד האירופי גינה אתמול בחריפות את החלטת ישראל לבנות מאות יחידות דיור חדשות בשכונת גבעת זאב בסמוך לירושלים. גם מזכ"ל האו"ם באן קי מון גינה אתמול את ההחלטה הישראלית, והוסיף כי "כל הרחבה שכזו מנוגדת להתחייבויות ישראל למפת הדרכים ולחוק הבינלאומי".

 

ב-14 במרץ פרסם "מעריב" כתבה בעמוד 5 אשר עסקה בביקורת של השליח המיוחד של ארצות הברית בנוגע לאי יישום "מפת הדרכים" על ידי ישראל. גם כאן הכתבה התמקדה בנזק הדיפלומטי שהביקורת תסב לישראל ולא באחריותה של ממשלת ישראל ל "נזק" זה. כותרת הכתבה הכריזה: 

 

החשש: הגנרל האמריקני יפרסם דו"ח קשה לישראל

 

וכותרת המשנה הוסיפה:

 

רייס אישרה לגנרלים האמריקנים לסייר ביו"ש עם עמיתיהם הישראלים * אבל בירושלים מודאגים מדבר אחד: דוח קשה של הגנרל פרייזר על יישום מפת הדרכים, שעלול לגרום נזק דיפלומטי עצום לישראל.

 

ובטקסט נכתב:

 

על פי ההערכות, הדו"ח עתיד להיות קשה ביותר לישראל ולקבוע כי זו לא קיימה ולא יישמה כמעט אף אחת מהמחויבויות שלה על פי הפרק הראשון של מפת הדרכים. קביעה אמריקנית כזו תסב נזק עצום למאמץ הדיפלומטי הישראלי ולמעמדה באירופה ובארה"ב. הגנרל פרייזר עתיד לקבוע כי ישראל לא הסירה מחסומים, לא פינתה מאחזים, לא הסיגה את כוחותיה וממשיכה להרחיב את ההתנחלויות.

 

דברי הביקורת של שרת החוץ, העוסקים גם הם בהפרה הישראלית של הסכם "מפת הדרכים" לא פורסמו בגיליון כלל. העיתון לא אפשר בסיקורו לפתוח דיון ציבורי בנוגע להחלטת הממשלה. במקום זאת בחר "מעריב" בעמדה המתגוננת המסורתית, נטולת הביקורת, שממסגרת את החשש מנזק דיפלומטי כעיקר במקום לעסוק בעצם ההחלטה ומשמעויותיה הבעייתיות.

גם ערוץ 2 לא התייחס כלל לדבריה של ציפי לבני, אולם מהדורת החדשות מיום ה-10 במרץ הקדישה לנושא הרחבת ההתנחלויות דיווח קצר אחד. הדיווח שהופיע בדקה ה-12 של המהדורה, התייחס באופן ביקורתי להפשרת הבנייה. כך הפנתה יונית לוי לדיווח של סיוון רהב מאיר:

 

אתמול פורסם שהממשלה תפשיר לבנייה פרויקט בגבעת זאב החדשה מצפון לירושלים, אז זו הייתה האצבע, עכשיו נדווח לכם על כל היד. סיוון רהב מאיר את מביאה לנו פרטים על שורת פרויקטים שמופשרים בלחץ ש"ס?

 

וכך דיווחה סיוון רהב מאיר:

 

בהחלט, ההכרזה על הקפאת בנייה מוחלטת הולכת ומתמוססת, שימי לב למסמך הרשמי הבא בחתימת משרד הביטחון, לשכת שר הביטחון – תוכניות בנייה מאושרות באזור איו"ש ...

 

יונית לוי סיכמה את הדיון במילים הבאות:

 

כן, ובכל מקרה מה לא עושים כדי לשמור על הקואליציה.

 

ערוץ 1 ו"הארץ" הקדישו לנושא היקף סיקור נרחב ובולט יותר מאשר בכלי התקשורת האחרים, סיקור אשר כלל לעיתים גם כותרות ראשיות. עם זאת, גם בכלי התקשורת האלה התגלו כשלים בסיקור. ברוב רובם של המקרים קיבל הסיקור התקשורתי את עמדת הממשלה לפיה הרחבת הבנייה מוצדקת.

"הארץ" דיווח על החלטת הממשלה להפשיר את הבנייה בשכונה בכתבה קטנה בתחתית עמוד 4 (עם הפניה מעמוד 2) של גיליון ה-10 במרץ תחת הכותרת אולמרט אישר את חידוש הבנייה בגבעת זאב. אבל גם הוא לא הרחיב לגבי המשמעויות של הפרת התחייבויותיה הבינלאומיות של ישראל. הביקורת על המהלך הייתה שולית, והיא התבטאה באזכור עמדת הצד הפלסטיני, שהופיע רק בשתי הפסקאות האחרונות:

 

ברשות הפלשתינית מתחו ביקורת על ההחלטה. סאיב עריקאת, חבר צוות המו"מ הפלשתיני, אמר כי "הישראלים נחושים לתקוע מקלות בגלגלי תהליך השלום". גם בארגון "שלום עכשיו" מתחו ביקורת על ההחלטה. מהארגון נמסר כי "הממשלה ממשיכה להרחיב את הבנייה בהתנחלויות ולהפר את מחויבותה הבינלאומית".

 

גם טור הפרשנות של נדב שרגאי, שפורסם באותו עמוד, הציג את ההחלטה בהקשר פנימי, קואליציוני, ולא תרם להבהרת משמעויות ההחלטה.

הכותרת אמרה:

 

לחצי ש"ס נהדפו במחיר נמוך יחסית

 

ובטקסט נכתב:

 

ראש הממשלה הצליח להדוף את לחצי ש"ס להפשרת הבנייה הממשלתית המוקפאת במזרח ובעוטף ירושלים במחיר נמוך יחסית, ומבלי שחל שינוי אמיתי בתמונת ההקפאה הכוללת באזורים אלה [...] השכונה באגן איילות שבנייתה הופשרה לכאורה, כבר בנויה בחלקה. גם התשתיות בעבורה מוכנות: מים, ביוב, חשמל וכבישים. במקור חדלו הקבלנים לבנות במקום לא בשל הנחיה מדינית, אלא בשל אילוץ ביטחוני. האינתיפאדה השנייה, היא שהביאה להפסקת הבנייה במקום בראשית שנות האלפיים. באותם ימים, הקבלנים היו אלה שביקשו להשתחרר מהתחייבויותיהם. הם אף תבעו את המדינה, אבל המדינה התנגדה להפסקת הבנייה. פרקליטות המדינה הסבירה לשופטים כי מדובר בבנייה שכבר הושקעו בה 100 מיליון שקל בתשתיות ובכבישים, וביקשה לחייב את הקבלנים להמשיך לבנות [...] במקביל ממשיכה הקפאת הבנייה בכל סובב ירושלים: במעלה אדומים, באפרת, בביתר עילית ועוד. גם בהר חומה ובפסגת זאב, עוצר משרד השיכון שיווק יחידת דיור, על פי הנחיה מדינית של אולמרט.

 

ביום שלמחרת, אפשר שבעקבות הביקורת הבינלאומית המתעצמת, כבש הסיפור את הכותרת הראשית של גיליון "הארץ" והביקורת על ההחלטה הגיעה לכותרת המשנה שלה:

 

ש"ס: הפשרת הבנייה בגדה וסביב י-ם – הישג שלנו (כותרת ראשית)
אולמרט וברק אישרו בקשות להפשרת בנייה בשטחים. רייס ללבני: "הבנייה אינה עוזרת לקידום התהליך". צ'ייני בא לאיזור בשבוע הבא (כותרת משנה)

 

באשר להתבטאות של שרת החוץ: בדומה ל"מעריב", בחר גם "הארץ" להתמקד בדברי הביקורת של ארצות הברית. דבריה של שרת החוץ לבני לא פורסמו כלל.

ערוץ 1 הקדיש סיקור רחב, יחסית, לנושא אך גם הוא לא הלך צעד אחד נוסף קדימה ולא אפשר דיון ביקורתי בנוגע למשמעויות ולהשלכות הרחבות של חידוש הבנייה בשטחים.

המגישה, מירב מילר הפנתה לכתבה בנושא בדקה ה-27 של מהדורת החדשות ב-9 במרץ במילים הבאות:

 

מילר: האם הפשרת הבנייה בגבעת זאב היא התשובה של אולמרט לפיגוע בישיבת מרכז הרב? יותר מ-300 יחידות דיור אושרו היום לבנייה בגבעת זאב שמצפון לירושלים יש מי שמברך ומי שמודאג. הדיווח של כתבנו בני ליס.

 

מילר אומנם רומזת בדבריה על ביקורת כנגד המהלך. אך בכתבה, מזלזל הכתב בביקורות של "שלום עכשיו" וסאאב עריקאת ומעקר אותן מתוכן ממשי:

 

מאה מיליון שקלים כבר השקיעה הממשלה בתשתיות, בכבישים, חשמל, מים, מקצת הבניינים כבר נבנו. אישור הבנייה היום קומם את המתנגדים המסורתיים הראשונים - שלום עכשיו: "פיגוע מדיני" הם מגדירים את אישור הבנייה. אחריהם תקפו אנשי הרשות הפלסטינית:
[סאאב עריקאת, בקולו:] ההחלטה הורסת את האמינות שלנו כרשות פלסטינית היא גם חותרת תחת כל המאמצים להחיות את תהליך השלום, בסופו של יום ההתנחלויות והשלום הם שני קווים מקבילים לישראל לא יכולים להיות גם שלום וגם התנחלויות.

 

ליס, בדומה לנדב שרגאי ב"הארץ", לא מבין על מה כל הרעש ומסיים את הכתבה כך:

 

במקביל לאישור הבנייה כאן נמשכת הקפאת הבנייה בסובב ירושלים, במעלה אדומים, באפרת, בביתר עילית, בפסגת זאב, הר חומה, בכל אלה ההקפאה נמשכת על פי הנחיית ראש הממשלה אהוד אולמרט.

 

במהדורת החדשות של ה-11 במרץ בערוץ הראשון הופיע דיווח על תוכניות בנייה נוספות בשטחים, בכותרת בפתח המהדורה, אך ביקורת כמעט ולא נשמעה, כשהטון הכולל של המהדורה אף מצדיק את הבנייה. הכותרת אמרה כך:

 

השר אלי ישי מבטיח לאנשי עטרת כוהנים: בקרוב שכונה יהודית מול ג'בל מוכבר.

 

לאחר דברי הקריינות נשמעים דבריו של אלי ישי:

 

מאה יחידות דיור על כל קדוש שנרצח.

 

בדקה ה-12 של המהדורה הפנה ינון מגל לכתבה נוספת בנושא הבנייה בגבעת זאב כך:

 

ובשטח הטרקטורים והדחפורים כבר חזרו לעבוד 12 שעות אחרי שאישר ראש הממשלה, הקבלנים בעמק האיילות בגבעת זאב – עובדים, וכתבנו בני ליס מדווח היום שכבר יש תוכנית לבנות מאות יחידות דיור שיחברו את שכונת נווה יעקב בירושלים להתנחלות אדם.

 

בכתבה עצמה, לצד הערות היכולות להתפרש כביקורת מרומזת, הביא ליס בעיקר הסברים מצד הגורמים המעורבים מדוע דווקא צריך לבנות שם:

 

ההקפאה הופשרה בעמק האיילות, בגבעת זאב לא המתינו, כבר הבוקר חזרו הקבלנים והפועלים לאתרי הבנייה ושוב נשמע הלמות הפטישים [...] אלי ישי האיש ששכנע את אולמרט להפשיר, מבקר במקום לגזור קופונים וזאת בצל גינוי חריף לבנייה מצד כל נושא תפקיד כלשהו על כדור הארץ [...] שכונת הקצה נווה יעקב, השכונה מתחרדת, אין דירות להשכרה, אין דירות בבנייה, משרד השיכון מוציא תיק מאובק, מנער אותו ומתכנן בנייה של כ-400 יחידות דיור בשטח שבין נווה יעקב לגדר ההפרדה – הבנייה בתוך שטח ירושלים [...] הפלסטינים רותחים מזעם ומאיימים בהפסקת השיחות באשר לישי אדרבא ואדרבא. ישי: "אם הפלסטינים רוצים להפסיק את השיחות בגלל הבנייה אז אל"ף טוב שכך טוב שיפסיקו את השיחות, הם גם יכתיבו לנו איפה לבנות ואם לבנות? ואם זה היום התנאי אז בוודאי שאין מה לדבר איתם."

 

דבריו הנחרצים של השר אלי ישי, השפיעו כנראה על עורכי "מבט" ועל הכתב בועז שפירא. במהדורת החדשות של ה-13 במרץ הם הציגו דברי ביקורת של חברי סיעת העבודה על הצהרתו של ישי, תוך ששפירא מתייחס גם לדבריה של שרת החוץ שנאמרו באותו היום:

 

שרת החוץ ציפי לבני אומרת בארצות הברית שישראל לא מרחיבה התנחלויות, שרי העבודה אומרים שהם משגיחים ויודעים שאף לא אגורה אחת מגיעה להתיישבות בשטחים, כולם יחד מנסים לצנן את אלי ישי.

 

שפירא מתייחס, ככל הנראה, לחלק מסוים מאד מדבריה של השרה לבני שאמרה שהחלטת הממשלה על הפשרת הבנייה בגבעת זאב אינה מעידה על מדיניות חדשה של הממשלה – אך לצד אזכור דבריה של השרה בחרו עורכי המהדורה והכתב שלא להזכיר ולהתעלם באופן מתמיה משאר דברי הביקורת החמורים שהשמיעה לבני נגד החלטת הממשלה.

ההתעלמות הגורפת של כלי התקשורת מדברי הביקורת של שרת החוץ, ומהמשמעות הרחבה של חידוש הבנייה הישראלית בגבעת זאב הם רק סימפטום למחלה קשה הרבה יותר – התקשורת הישראלית המרכזית בוחרת באופן שיטתי להתעלם מההשלכות מרחיקות הלכת שיש לפעילותה של ישראל ולאי קיום התחייבויותיה על התהליכים המדיניים, להצניע את אחריותה להסלמת המתח באזור ולסקר את צעדיה, במקרים רבים, באופן לא ביקורתי ונטול הקשרים.

דפוס סיקור זה עולה בקנה אחד עם ממצאים ראשוניים ממחקר מקיף שעורך "קשב" על הסיקור התקשורתי של ועידת אנאפוליס, אשר עתיד להתפרסם בחודשים הקרובים. השנה הקרובה תוביל לפריצת דרך במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים – הבטיח ראש ממשלת ישראל בפומבי, אך בין ההבטחה למימושה המרחק גדול מאד. ראוי שכלי התקשורת, המתווכים המרכזיים של הידע, יבדקו ויסקרו בעין ביקורתית התחייבויות והבטחות ממשלתיות ויציגו באופן מלא את המשמעויות וההשלכות שעלולות להיגרם במקרה של הפרתן.

 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב