מחקר תקשורת

התקשורת הישראלית והמלחמה בעזה

הסיקור התקשורתי של מבצע "עופרת יצוקה" ובעקבותיו
דצמבר 2008 – אוגוסט 2009

בקובץ זה שש סקירות שערך קשב בנושא הסיקור התקשורתי של מבצע "עופרת יצוקה". ארבע מהסקירות נכתבו במהלך המבצע, בין דצמבר 2008 לינואר 2009, ושתי סקירות נוספות מתייחסות לתחקירים ועדויות שהתפרסמו בחודשים שלאחר המבצע.

 



>> לקריאת הסקירות (PDF)

>> מצגת: סיקור מלחמת עזה בתקשורת הישראלית המרכזית
>> "פגענו בול": קשב על סיקור היומיים הראשונים למבצע "עופרת יצוקה" בעזה
>> "תקשורת שמאלנית עלק", כתבה ב"העין השביעית" על כנס שבו הוצגו ממצאי קשב (PDF)
>> "כולנו יודעים: חיילים ישראלים לא הורגים בכוונה" – על תרומתו של השיח התקשורתי לאי-הידיעה

 


 

רשימת הסקירות:

 

1. "פגענו בול"

סיקור היומיים הראשונים למבצע "עופרת יצוקה" בעיתונות הישראלית המודפסת
מבדיקה ראשונית של סיקור העיתונות המודפסת ביומיים הראשונים של המבצע הצבאי בעזה עולה כי גם הפעם, כמו במלחמת לבנון השנייה, ששה התקשורת אלי קרב, הציגה התלהבות ואופוריה והצניעה את הממדים העצומים של הפגיעה באזרחים. המבצעים הצבאיים מתוארים כ"פגיעה בול" במרכזי הטרור, בעוד שההרוגים הפלסטינים, להוציא נשים וילדים, הוצגו באמצעי ההבלטה העריכתיים כפעילי טרור, מבלי שהייתה לכך הצדקה בסיקור. יחד עם זאת, בניגוד למה שאירע במהלך מלחמת לבנון, הזהירה העיתונות מפני היסחפות אחרי מטרות בלתי ריאליות וקיימה דיון באשר לנקודה בה יהיה רצוי מבחינת ישראל לסיים את המבצע הצבאי.

 


2. "מה יקרה קודם, הפוגה הומניטרית או מהלך קרקעי?"
סיקור האופציות המדיניות להפסקת הלחימה בעזה
סקירה זו בוחנת את סיקור האופציות המדיניות, שעלו בשבוע הראשון של הלחימה, בתקשורת הישראלית המרכזית; בשלושת העיתונים "ידיעות אחרונות", "מעריב" ו"הארץ" בתאריכים 31 בדצמבר וב-1 בינואר ובמהדורות החדשות של שלושת ערוצי הטלוויזיה בתאריכים 30-31 בדצמבר. הפעם, בניגוד לתקופת מלחמת לבנון השנייה, אנו רואים גם התפתחות חיובית בגישתה של התקשורת הישראלית לסוגיה זו.

 


3. "הושמדה משאית גראד בדרכה למקום מסתור"
השאלות שלא נשאלו
ביום השלישי למתקפה בעזה, ה-29 בדצמבר, הפציץ חיל האוויר משאית עזתית והרג 8 אנשים שהיו עליה ובסביבתה. דובר צה"ל טען כי מדובר במשאית שנשאה טילי גראד והעביר לתקשורת סרטון שצולם מהאוויר, המוכיח כביכול טענה זו. העיתונים הביאו את הידיעה של דובר צה"ל כלשונה, וערוצי הטלוויזיה ניתחו ופירשו את הנראה בסרטון תוך קבלה חד-משמעית של אמינותו. יומיים לאחר מכן הציג ארגון "בצלם" עדות ותמונות שהצביעו על גרסה אחרת, אולם אלו לא זכו להתייחסות תקשורתית דומה.

 


4. "בית ספר או עמדת ירי?"
כך סיקרה התקשורת הישראלית עוד מקרה של הרג אזרחים
מאז תחילת מבצע "עופרת יצוקה" ועד לרגע זה נהרגו קרוב לאלף פלסטינים ברצועת עזה – רבים מהם, על פי כל ההערכות, הם אזרחים שלא היו קשורים ללחימה. כלי התקשורת בישראל מדווחים על אירועי הלחימה, כולל אירועים קטלניים שבהם נהרגים אזרחים, בהסתמך על מידע שהועבר מדובר צה"ל, כמעט ללא פקפוק או ביקורת, ומבלי לערוך בדיקה עצמאית. סקירה זו עוסקת באירוע רב נפגעים אחד ובאופן סיקורו בתקשורת. האופן שבו דיווחו כלי התקשורת על התקרית ועל תוצאותיה מעיד על הסיקור הבעייתי בעיתונות הישראלית של המלחמה בעזה בכלל ושל הפגיעות באזרחים בפרט.

 


5. כל הכבוד לצה"ל?
מדד האמינות של תחקירי הצבא בנוגע להרג אזרחים בעזה
בחודש מרץ פורסמו בכלי התקשורת עדויות חיילים שהשתתפו במבצע "עופרת יצוקה", שהושמעו במהלך כנס פנימי של המכינה הקדם צבאית על שם רבין באורנים, ושהצביעו על שימוש מופרז בכוח ועל מקרי הרג מכוון של אזרחים, נשים וילדים. טענות כאלה הושמעו גם בהמשך. ב-22 באפריל פרסם צה"ל תחקירים ששללו את הטענות ושיבחו את התנהלות צה"ל במהלך המבצע. העיתונים "מעריב" ו"ידיעות אחרונות", שכמעט ולא ערכו תחקירים עצמאיים בנושא, קיבלו ללא עוררין את גרסת צה"ל.

 

 

6. מדינת ישראל נגד "שוברים שתיקה"

הסיקור התקשורתי של דו"ח הארגון על התנהלות צה"ל במבצע "עופרת יצוקה"

בחינת הסיקור של דו"ח "שוברים שתיקה" על מבצע "עופרת יצוקה" בעיתונות המודפסת מעלה כי דובר צה"ל ודוברים רשמיים של הממשלה הצליחו למנוע את הדיון הציבורי שביקש הארגון לקיים. מעט מאוד מהסיקור הוקדש לגופם של דברים ולתוכן העדויות. הדיון הציבורי העיקרי שהתקיים בדפי העיתונים היה בשאלת הלגיטימיות של המבקרים ולא בדברי הביקורת עצמם.

 



 

>> לקריאת הסקירות (PDF)

>> מצגת: סיקור מלחמת עזה בתקשורת הישראלית המרכזית
>> "פגענו בול": קשב על סיקור היומיים הראשונים למבצע "עופרת יצוקה" בעזה
>> "תקשורת שמאלנית עלק", כתבה ב"העין השביעית" על כנס שבו הוצגו ממצאי קשב (PDF)
>> "כולנו יודעים: חיילים ישראלים לא הורגים בכוונה" – על תרומתו של השיח התקשורתי לאי-הידיעה

 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב