פרוייקט מעקב תקשורת ישראלי - פלסטיני

בין חמאס לשותפות במשא ומתן

סיקור הפיוס הפלסטיני בתקשורת הישראלית והפלסטינית
דצמבר 2012

מחקר משותף זה, שערכו קשב הישראלי ו-IPCC הפלסטיני, מראה כי סיקור הפיוס בין פתח לחמאס הן בתקשורת הפלסטינית והן בישראלית היה צר ושטחי. התקשורת משני צדי הסכסוך התגייסה להגנה על עמדת השלטון באשר הוא, ונמנעה ממתן מידע קונקרטי על ההסכם. אופן סיקור כזה מחזק את הייאוש, האדישות והפחד בשני הצדדים ומשבש את השיח הפנים-לאומי והדו-צדדי.

 


 

>> להורדת המחקר המלא

>> למחקר קשב: "אין פרטנר"? סיקור הסכם הפיוס הפלסטיני והמערכה בעזה, מרץ 2012

>> למידע נוסף על פרויקט מעקב התקשורת הישראלי-פלסטיני של קשב ו-IPCC

 


 

להסכם הפיוס בין פתח לחמאס, שנחתם בדוחא, ב-6 בפברואר 2012, משמעות רבה לשתי החברות, הישראלית והפלסטינית כאחת. בעיני הפלסטינים מדובר באינטרס לאומי שזוכה לתמיכת רוב הציבור. הפילוג הפיזי, הפוליטי והאידיאולוגי בין עזה לגדה, נתפס כמכשול העיקרי העומד בפני הגשמה לאומית פלסטינית וכמאפשר את המשך הכיבוש. הפיוס, כך קיוו, יחזק את יציבות הזירה הפנים-פלסטינית אל מול ישראל, ויבטיח אופק מדיני ותקווה לעתיד.

להסכם הפיוס הפלסטיני יש משמעויות ביטחוניות, פוליטיות ומדיניות גם מבחינתה של ישראל. בין השאר, ההסכם מעורר שאלות לגבי המשך שיתוף הפעולה הביטחוני ההדוק בין ישראל לרשות, לגבי עתיד התהליך המדיני והיחסים עם הפלסטינים ותוקפם של הסכמים קודמים שנחתמו, במסגרתם הכירה הרשות בישראל.

מחקרים רבים מצביעים על חשיבותם של אמצעי התקשורת כמקור עיקרי לאספקת מידע פוליטי לאזרחים – בעיקר בתקופה של סכסוך אלים.1 התקשורת היא צינור המידע המרכזי, הבלעדי כמעט, דרכו מקבלים חברים בקבוצות היריבות מידע אלה על אלה, וכן על המדיניות שנוקט השלטון שלהם ומשמעויותיה.

 

alayyam25nov2012hamasorpeace

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מחקר זה מראה כי סיקור הסכם הפיוס בתקשורת הפלסטינית והישראלית היה צר ושטחי. בשני הצדדים לא ניתן מידע בסיסי על הרקע להסכם ועל תכניו. במקום זאת, התקשורת משני צדי הסכסוך התגייסה להגן על עמדות השלטון.

בתקשורת הפלסטינית בלט המסר כי יש לעודד את האחדות הפלסטינית אל מול הכיבוש הישראלי. בהתאם לעמדת הרשות, הפילוג הוצג כמכשול העיקרי העומד בפני הפלסטינים, וכמשרת את ישראל. לעומת זאת, נמנעה התקשורת הפלסטינית מלעסוק ולדון בסוגיה עצמה. העיתונות הישראלית, בתורה, הבליטה, בהתאם לעמדת הממשלה, את הסיכונים הכרוכים בהסכם הפיוס הפלסטיני, אולם לא עסקה כלל בסיכויים הגלומים בו.

כך, הותירה התקשורת בשני הצדדים את הציבור הישראלי והפלסטיני ללא מידע מספק בכדי לגבש עמדה מושכלת בנושא. התקשורת הישראלית והפלסטינית הלכה יד ביד עם עמדת השלטון, מבלי שהסבירה לציבור את משמעויות ההסכם. אופן סיקור כזה, מחזק את הייאוש, האדישות והפחד בשני הצדדים ומשבש את השיח הפנים-לאומי והדו-צדדי.


 

1. דניאל דור (2003), מאחורי חומת מגן (תל אביב: בבל).

 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב