פרוייקט מעקב תקשורת ישראלי - פלסטיני

סבל ועוצמה: ניתוח ישראלי-פלסטיני

סיקור "מבצע עמוד ענן" בתקשורת הישראלית והפלסטינית

נובמבר 2012

 

מניתוח משותף של סיקור "מבצע עמוד ענן" בתקשורת הישראלית והפלסטינית, שערכו צוות קשב הישראלי וצוות IPCC הפלסטיני, עולות מסקנות משותפות ביחס לדמיון המסגור העיתונאי בשני הצדדים. הוא מראה כי התקשורת בשני הצדדים הציגה את הצד השני כבתמונת מראה. כלי התקשורת בשני הצדדים הציגו את החברה "שלהם" הן כבעלת כוח והן כקורבן. כל אחד מהצדדים ראה בסבל האוכלוסייה האזרחית "שלו" בסיס ללגיטימציה בינלאומית וכהוכחה שהוא הצד אשר מצוי תחת מתקפה בלתי מוצדקת. בשני הצדדים הוצגה בכלי התקשורת חזות של חברה מאוחדת ושני הצדדים התקשו להכיר בסבל האחר.

 

 


 

>> למחקר המלא

>> למידע נוסף על פרויקט מעקב התקשורת הישראלי-פלסטיני של קשב ו-IPCC

 


 

המלחמה בין ישראל וחמאס בנובמבר 2012, אשר כונתה על ידי ישראל "מבצע עמוד ענן", היוותה סבב אלים נוסף בסכסוך המתמשך והעקוב מדם בין ישראל והפלסטינים. במהלך המאה האחרונה, סכסוך זה גרם לסבל אדיר בשני הצדדים. עשרות אלפים נהרגו ורבים נוספים נפצעו, מאות אלפים נעקרו מבתיהם ומיליונים עדיין חיים תחת פחד מתמשך. בשנים האחרונות, מתמקד הסכסוך האלים במאבק בין ישראל וחמאס. "מבצע עמוד ענן" החל ב-14 בנובמבר 2012, עם ההתנקשות בראש הזרוע הצבאית של חמאס, אחמד ג'עברי. על פי גרסת ישראל, ההתנקשות הייתה תגובה ישירה לשיגור טילים נגד טנקים מעזה אל עבר ג'יפ צבאי ולירי הרקטות המתמשך מעזה לדרום ישראל.

 

המלחמה נמשכה שמונה ימים. בזמן הקצר הזה, הייתה לה השפעה דרמטית על חייהם של אזרחים ישראלים ופלסטינים. מטוסי קרב ישראליים תקפו 1,500 מטרות ברצועת עזה ולפחות 169 פלסטינים נהרגו, 68 מתוכם היו אזרחים שאינם מעורבים בלחימה, ואילו 101 הנותרים היו מעורבים בלוחמה נגד ישראל, על פי מקורות ישראלים. מקורות פלסטינים ובין-לאומיים טוענים שמספר הקורבנות שהינם אזרחים היה גבוה יותר. לפחות 900 פלסטינים (אזרחים ולוחמים) נפצעו בהתקפות חיל האוויר הישראלי, והתשתיות והכלכלה בעזה ספגו נזק כבד. בצד השני, 1,506 רקטות נורו מרצועת עזה אל ישראל, 421 מתוכן, לפי טענת הצבא הישראלי, יורטו על ידי מערכת ירוט הטילים "כיפת ברזל". ארבעה אזרחים ישראלים ושני חיילים נהרגו מפגיעת רקטות, עשרות נפצעו, רבים לקו בחרדה, ובתי מגורים ועסקים ספגו נזק משמעותי.

 

בנסיבות כאלה, שאלות כגון איזה צד אשם בסבל ומי הוא הקורבן, הופכות למהותיות בשני הצדדים. מחקרים מראים כי בחברות החיות במצב של סכסוך מתמשך וקשה, השיח הציבורי נוטה להגדיר "אותנו" כקורבנות ו"אותם" כאשמים. הצגה פשטנית שכזו מאפשרת לכל צד להתמקד ולהזדהות עם סבלו שלו, להתעלם מסבלו של האחר ולהסיר מעליו כל אחריות למצב האלים.

 

אחד המנגנונים המרכזיים אשר מפיצים תמות הקשורות לסכסוך הוא העיתונות – המודפסת (עיתונים), המשודרת (טלוויזיה ורדיו) והמקוונת (אתרי חדשות ובלוגים). המידע העיתונאי מגיע ממקורות אלה אל צרכני התקשורת בישראל ובפלסטין - בין אם ישירות, כאשר הם קוראים את העיתון או צופים במהדורת החדשות בטלוויזיה, ובין אם בעקיפין, כאשר הם מקבלים לינק במדיה החברתית, צופים בתוכניות סאטירה בטלוויזיה או משוחחים עם חברים. מידע זה מקיף באופן יום-יומי פלסטינים וישראלים ומהווה את מקור הידע המרכזי שלהם על "ההיסטוריה העכשווית" המתרחשת מול עיניהם.

 

המסמך כולל שני מחקרים שונים, המנתחים את האופן שבו התקשורת בישראל וברשות הפלסטינית (בגדה המערבית), טיפלה בשאלת הקורבנות והאשמה בזמן המלחמה בעזה בשנת 2012. המחקר על התקשורת הישראלית מתמקד בסיקור האוכלוסייה האזרחית הישראלית והפלסטינית בזמן המלחמה, במהדורות החדשות המרכזיות של שני ערוצי הטלוויזיה הפופולאריים ביותר בישראל. המחקר על התקשורת הפלסטינית מתמקד בתמות העיקריות אשר נמצאו בסיקור המלחמה בשלושת העיתונים המרכזיים ברשות הפלסטינית וכמו כן, בסיקור הכללי בתקשורת הפלסטינית.

 

למרות השוני המתודולוגי בין שני המחקרים, המובאים כאן יחדיו, עולות מהן מסקנות משותפות ביחס לדמיון של המסגור העיתונאי בשני הצדדים. הוא מראה כי התקשורת בשני הצדדים הציגה את הצד השני כבתמונת מראה. כלי התקשורת בשני הצדדים הציגו את החברה "שלהם" הן כבעלת כוח והן כקורבן. כל אחד מהצדדים ראה בסבל האוכלוסייה האזרחית "שלו" בסיס ללגיטימציה בינלאומית וכהוכחה שהוא הצד אשר מצוי תחת מתקפה בלתי מוצדקת. בשני הצדדים הוצגה בכלי התקשורת חזות של חברה מאוחדת ושני הצדדים התקשו להכיר בסבל האחר.

 

לתקשורת יש תפקיד מכריע בסכסוך הישראלי-פלסטיני. התמסרותה החוזרת ונשנית לנרטיבים הלאומיים, בשני הצדדים, תוך דחיקת קולות מתונים אל השוליים, אינה מאפשרת למעגל הדמים להינתק. בדרכה, היא מניעה, שוב ושוב, את שני הצדדים אל המלחמה, ואינה מאפשרת צורת מחשבה חדשה, שיכולה להביא לרגיעה, לנכונות לוויתורים ולהסכם מדיני.

 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב