כנסים ואירועים

"המחאה החברתית הוצגה באופן מגמתי על פי הנחיות העורכים"

מחקר "קשב" על סיקור המחאה החברתית הוצג אתמול בכנס משותף עם "שתיל"

26 בנובמבר 2012


מחקר קשב מראה כי העיתונות המרכזית התייחסה למחאה החברתית כאל חלק ממשחק הפוליטיקה המפלגתית. קריאתה של המחאה לעצב מחדש את כללי המשחק ולהחליף את השיטה הפוליטית-חברתית-כלכלית הקיימת, נעלמה כמעט לגמרי מהסיקור. משתתפי הכנס שבו הוצג אתמול המחקר, ביניהם אנשי תקשורת בכירים, העידו מקרוב על התמונה העולה ממחקר קשב.

 


 

>> לתקציר מחקר קשב: המחאה חזרה – (רק) אלפים באו"

>> להורדת המחקר המלא

>> למצגת עיקרי המחקר

>> לצפייה בכנס המלא הטלוויזיה החברתית

>> לקריאה נוספת: איום גובר על חופש העיתונות בישראל מצד רשויות המדינה

>> לקריאה נוספת: המשבר הכלכלי בתקשורת והשפעתו על עבודת העיתונאים

>> בעקבות תלונת "קשב": מועצת העיתונות דחתה את הסברי "ישראל היום" על השמטת קטעים ממכתבו של משה סילמן ז"ל



 

המחקר המקיף של קשב על סיקור המחאה החברתית: "המחאה חזרה – (רק) אלפים באו", הוצג אתמול לראשונה במסגרת כנס משותף שערכו קשב ושתיל בתל אביב ועסק במנגנונים של השתקת ביקורת בשיח הציבורי בישראל וביחסי הון, שלטון ותקשורת.

המחקר – שהתמקד בשבועיים בחודש מאי 2012 שבהם נעשו ניסיונות לחדש את המחאה, וכן בסיקור לאחר ההפגנה הסוערת שהתקיימה בתל אביב ב-23 ביוני – מראה כי על אף ההבדל הניכר בסיקור המחאה בין העיתונים השונים, עלה מכולם מסר שהציג את המחאה באופן שטחי ולעתים אף מזלזל או שלילי.

כתבה של הטלוויזיה החברתית על מחקר קשב והכנס שבו הוצג, 28 בנובמבר 2012


ArtCreative Design and Custom coding

 

"ישראל היום" זיהה את המחאה עם השמאל, הבליט טענות שמטרת המחאה היא להפיל את נתניהו, המעיט בחשיבותה והציג את המפגינים כאלימים – בהמשך לאופן שבו סיקר העיתון את המחאה בקיץ 2011. "ידיעות אחרונות", בדומה ל"ישראל היום", קשר בין המחאה החברתית והאופוזיציה לממשלת נתניהו, אך בניגוד לחינמון, מסגר אותה באופן חיובי. "מעריב" התמקד בהיבט הפרסונלי והרכילותי ועסק בעיקר בשאלת הצטרפותם של מנהיגי המחאה למפלגות הקיימות. הסיקור ב"הארץ" העביר מסר של תמיכה במחאה אולם ביקר את מה שנראה בעיני העיתון כהיעדר גוון פוליטי מספק.

ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם הערכותיהם של פרשנים רבים לגבי סיקור המחאה בקיץ 2011, שטענו כי על אף שהסיקור התקשורתי היה בתחילתו נרחב ואוהד, הוא לקה בשטחיות באופן שבו דיווח על המחאה ומטרותיה ולבסוף אף תרם לדעיכתה בשיח הציבורי.

social_protest_conference_1

מנכ"ל קשב יזהר באר מציג את ממצאי המחקר בכנס. צילום: נרינה מליקיאן, מדיה אג'נדה ברוסית

 

אנשי תקשורת בכירים שהשתתפו בכנס שנערך אתמול העידו מקרוב על התמונה העולה ממחקר קשב. כך למשל סיפר תני גולדשטיין, לשעבר עורך מדור כלכלה ב-ynet, על הצגה מגמתית וסלקטיבית של מטרות המחאה כבר בקיץ 2011. בנוסף לכך, לדבריו, הפגיעה הקשה בתקציבי הפרסום בתקשורת בעקבות המחאה הביאה להפסקה כמעט מוחלטת של הסיקור לאחר "הפגנת המיליון", כך שגם כאשר היו הפגנות, הציבור לא ידע עליהן. גולדשטיין סיפר גם כי לאחר הפגנות ה-22-23 ביוני 2012 קיבלו כתבים ועורכים בכלי התקשורת הנחיה מפורשת להבליט את תמונות הפריצה לבנקים ולהצניע את הדיווחים על האלימות המשטרתית.

ד"ר הגר להב ממכללת ספיר אמרה כי עד ל"מחאת הקוטג'" מיעטו כלי התקשורת המרכזיים לסקר את המשבר הכלכלי-חברתי בישראל. גל גבאי, מגישת "עושים סדר חדש" בטלוויזיה החינוכית, שהנחתה את הפאנל הראשון בכנס, התייחסה לתופעה זו כ"יום כיפור של העיתונות הישראלית". אסמא אגבריה זחאלקה מארגון העובדים "מען" אמרה כי העובדה שמחאת 2011 פרצה דווקא בלב תל אביב סייעה לה למשוך תשומת לב רבה, אך התקשורת העדיפה להמשיך ולהתמקד בהתרחשות בשדרות רוטשילד, במקום לסקר את המצב הכלכלי בקרב ציבורים מוחלשים יותר, כמו במגזר הערבי ובקרב יוצאי עדות המזרח בפריפריה.

 

social_protest_conference_4

הפאנל הראשון: גל גבאי, רונית צח, ד"ר הגר להב, תני גולדשטיין, אור-לי ברלב
צילום: נרינה מליקיאן, מדיה אג'נדה ברוסית

 

העיתונאית לשעבר רונית צח טענה כי הציפייה שהתקשורת "תחבק" את המחאה אינה מציאותית בשל הניגוד המובנה בין דרישות המחאה למצב בשוק התקשורת, שגם הם נשלטים בידי בעלי הון, ורבים מהכתבים והעורכים בהם חוששים לפרנסתם. את דבריה חיזקה עו"ד דידי לחמן-מסר, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שתיארה את מפת האינטרסים המנוגדים למחאה השולטים בעיתונות הישראלית: לדבריה, כלי התקשורת שלא פועלים למטרת רווח, דוגמת רשות השידור והטלוויזיה החינוכית, נתונים לשליטה ישירה של פוליטיקאים ממפלגת השלטון; וגופי התקשורת המסחריים תלויים במפרסמים הגדולים, שגם הם נפגעו מהמחאה החברתית. סקירות קשב בנוגע לאיומים ממשלתיים על חופש העיתונות בישראל ובנוגע למשבר הכלכלי בתקשורת מאששות את דבריה של עו"ד לחמן-מסר. לעומת זאת טען חנוך מרמרי, עורך "העין השביעית", כי הסיקור הושפע מתבניות העבודה בתקשורת הממוסדת שאינן קשורות למחאה דווקא וכי הירידה בסיקור הייתה טבעית לאור האופן שבו התפתחה המחאה.

 

social_protest_conference_5

הפאנל השני: אבי דבוש (מנהל תוכניות בשתיל), אסמא אגבריה זחאלקה, ד"ר דניאל דור, חנוך מרמרי
צילום: נרינה מליקיאן, מדיה אג'נדה ברוסית


רונית צח, הגר להב והפעילה החברתית אור-לי ברלב מ"חדר המצב", הדגישו את חשיבותה של תקשורת אלטרנטיבית ושל גופים דוגמת "המשמר החברתי". ד"ר דניאל דור מ"המשמר החברתי" אמר כי פעילות המשמר מכוונת לשינוי איטי ומתמשך של השיח החברתי, בין היתר באמצעות עבודה מסודרת מול התקשורת. תני גולדשטיין הדגיש את הישגיה של המחאה, כגון החלת חוק חינוך חינם, וטען כי לסיקור בתקשורת המרכזית היה חלק ניכר בהישגים אלו – מה שמצביע על חשיבות הסיקור בתקשורת המרכזית לשינוי חברתי עתידי.

 

social_protest_conference_6

 חנוך מרמרי ודידי לחמן-מסר. צילום: נרינה מליקיאן, מדיה אג'נדה ברוסית


ממצאי המחקר, כמו גם הדברים שנאמרו בכנס, מעלה תהיות באשר ליכולתם של צרכני החדשות בישראל לקבל מידע מקיף, אמין והוגן על מהותה ומשמעותה של המחאה החברתית; ובאשר לעצם יכולתה של התקשורת המרכזית לסקר באופן סביר תופעות חברתיות ופוליטיות מורכבות. זאת במיוחד בהינתן האינטרסים הפוליטיים, הכלכליים והחברתיים המשפיעים על הצגת המחאה בתקשורת.

"קשב" ימשיך לעקוב אחר סיקורם של נושאים חברתיים-כלכליים בעיתונות הישראלית על מנת לבחון את דפוסי הסיקור בנושאים אלו בזמן אמת.

 

יזהר באר ועו"ד דידי לחמן-מסר על סיקור המחאה החברתית
"עושים סדר חדש" עם בן כספית, 26 בנובמבר 2012


ArtCreative Design and Custom coding

 

 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב