קבילות לכלי התקשורת

קשב לערוץ 10:

סיקור אירועי האלימות בסילואן – הפרה בוטה של כללי האתיקה העיתונאית הבסיסיים.

אוקטובר 2010

 

כתבתה של שיר שגיא, ששודרה ב-18 באוקטובר 2010 במהדורת חדשות 10, ביטאה פער חמור בין הראיות המצולמות לפרשנות שלהן: פעילי שמאל ותושבי סילוואן הפלסטינים הוצגו כאחראים לאלימות, בעוד המתנחלים וכוחות הביטחון הוצגו כקורבנות. כל זאת ללא כל ביסוס עובדתי.

 

 

בנוסף פנה קשב בעניין זה לגיורא רוזן, הממונה על תלונות הציבור של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו.

לכבוד:

ראודור בנזימן, מנכ"ל מערכת חדשות 10

שלום רב,

הנדון: כתבה על סילוואן במהדורת חדשות ערוץ 10, 18 באוקטובר 2010

ברצוני להסב את תשומת ליבך כי הכתבה, שעסקה באירועי האלימות האחרונים בסילוואן שבמזרח ירושלים, ביטאה כשלים חריפים והיא מהווה הפרה של ערכי העיתונות המקצועיים ושל כללי האתיקה המקובלים.

הכתבה התבססה על שני סרטונים שצולמו במהלך עימותים בסילוואן באותו היום, ונמסרו לידיה של הכתבת, שיר שגיא. באחד מהם נראו שוטרי משמר הגבול מצטרפים למתנחלים ביידוי אבנים לעבר תושבי השכונה הפלסטינים. בשני נראה פעיל שמאל, ד"ר עמיאל ורדי, משוחח עם ילד פלסטיני.

השתתפותם של שוטרי מג"ב בידוי אבנים על פלסטינים, לצד המתנחלים, הוא אירוע חמור ומעורר דאגה מנקודת מבט ציבורית, פלילית ועיתונאית, וכותרת הכתבה אכן משקפת את הערך החדשותי והציבורי כפי שעלה מהעדויות המצולמות: "התהפכו היוצרות בסילוואן – משמר הגבול זורק אבנים".

אלא שמכאן ואילך מובילה הכתבת את הצופים למחוזות אחרים.

שגיא פותחת את הכתבה בצילום וידאו בו נראה ד"ר עמיאל ורדי משוחח עם ילד פלסטיני בסילוואן. בדברי הקריינות מסבירה הכתבת:

"סילוואן, אתמול. בתמונה נראה ד"ר עמיאל ורדי, ראש החוג ללימודים קלאסיים באוניברסיטה העברית ופעיל שמאל ידוע, כשהוא משוחח עם ילד ערבי תושב סילוואן. לטענת מצלמי הסרטון, הילד מחזיק אבן בידו. ורדי מדרבן אותו לצאת אילי קרב. הנה ורדי, לכאורה משלח את הילד שמביט אליו בחשש והוא פוטר אותו בתנועת יד".

גישתה של הכתבת מקוממת: אין כל עדות לתוכן השיח בין השניים ואין ראיה להחזקת אבן בידו. הפער בין התמונות לבין הטענה כי ד"ר ורדי "מדרבן את הילד לצאת אילי קרב", זועק לשמים. גם אם הכתבת מציינת כי מדובר בטענה של מצלמי הסרטון, ומשתמשת במילה "לכאורה" – ההסתייגות הזו אינה מספיקה. שגיא אף אינה טורחת לציין את זהותם של "מצלמי הסרטון" (ככל הנראה, המתנחלים בשכונה).

רק בחלק השני של הכתבה נפנית הכתבת להציג את הפרשה החמורה באמת, כפי שמשתקף מהצילומים המראים שוטרי מג"ב שמצטרפים למתנחלים, יורים ומיידים אבנים לעבר פלסטינים מתוך בית מיוחס. אבל, לא להאמין, הכתבת ממסגרת את הנראה בבירור על המרקע בדברי קריינות המאשימים, מצד אחד, את פעילי השמאל והתושבים בפרובוקציה, ומצד שני, מסבירים את ההתנהגות החמורה של השוטרים והמתנחלים כתגובה, ותו לא, לתוקפנותם:

"ואלו כבר פעילי שמאל אחרים שתחת חסותם ובעידודם משליכים ילדים ערבים אבנים לעבר בית מיוחס, שבו גרים יהודים. מן העבר השני, מתוך הבית, היהודים משיבים מלחמה. לוחמי משמר הגבולנכנעים ללחץ ומצטרפים לחגיגה, גם בירי, וגם באבנים".

לקראת סיום מסכמת הכתבת את הבעיה בהפניית אצבע מאשימה כלפי התושבים הפלסטינים וכלפי פעילי השמאל, שנראים שוב ברקע, בקביעתה:"המבוגרים, במקום להשליט סדר, רק משלהבים את הילדים".

אמנם בסוף הכתבה מוצגת תגובתו של ד"ר ורדי, המתכחשת לטענות שהושמעו נגדו בכתבה, אך הרושם הנותר בקרב הצופים די ברור: בשכונת סילוואן, תוקפים התושבים הפלסטינים את המתנחלים היהודים בעידודם של פעילי שמאל ואילו המתנחלים היהודים, המותקפים, משיבים מלחמה, בעזרת שוטרי מג"ב "שלא עומדים בלחץ".

דומני כי כתבה זו ביטאה כשלים חריפים והפרה של הערכים המקצועיים הבסיסיים ביותר המוכרים בעולם העיתונות ובכללי האתיקה המקובלים, כמו, יושר והגינות, נאמנות לאמת, הימנעות מהטעיה ומפגיעה בשם טוב, בדיקת העובדות והפרדה בין דעות לעובדות.

דווקא בימים שבהם מתרבות ההתקפות על פעילי זכויות אדם וביקורת אזרחית נתפסת על ידי רבים כבגידה, ראוי היה שמערכת החדשות של ערוץ 10 תעסוק בזהירות, במקצועיות ובהגינות בתיאור המציאות המורכבת והנפיצה באזורנו.

לפיכך, אבקשך לפרסם באחת ממהדורות החדשות המרכזיות הקרובות תיקון הולם ובולט שיתקן את הכשלים העיתונאיים שבאו לידי ביטוי בשידור הכתבה הנ"ל ויסתייג מהאופן שבו הוצגו הדברים.

בכבוד רב,

יזהר באר

מנכ"ל קשב

 

העתק: אסף זוהר, עורך

 


This publication is made possible by the generous support of theAmerican people through the United States Agency for International Development (USAID). The contents are theresponsibility of Keshev and do not necessarily reflect theviews of USAID or the United States Government.
 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב