English עברית

חינוך לקריאה ביקורתית של תקשורת

אפשר גם אחרת: עריכה חלופית

כיצד משפיעה התקשורת על תפיסת המציאות שלנו?


מחקרים רבים מצביעים על כך שצרכני התקשורת מסתפקים לעתים מזומנות בקריאת הכותרות, וברוב המקרים כלל אינם מגיעים אל הטקסטים הכתובים. במקרים האלה, תפיסת החדשות נקבעת כמעט באופן בלעדי על-ידי עבודת העורכים, המנסחים את הכותרות.

 

מה קורה כאשר עבודת העריכה מספרת סיפור שונה מזה העולה מכלל החומרים שמביאים הכתבים? מה קורה כאשר הכותרות מספרות לנו סיפור מוטה? כיצד משפיעה עלינו העריכה?

מצגות העריכה החלופית המובאות כאן ממחישות כיצד שינויים קלים בעבודת העריכה – ניסוח הכותרות, השפה החזותית, מיקום הידיעה ועוד – הופכים את המסר המועבר לקורא למשקף באופן מלא יותר את כלל המידע המובא בכתבה, בגיליון או במהדורה. זאת, מבלי להוסיף או לגרוע אף פרט מבין אלו שפורסמו.

 

מרבית המצגות מאפשרות לתלמידים ולסטודנטים לתרגל בעצמם את עבודת העריכה ולהתנסות בהשפעותיה.

 

* שימו לב: אחדות מהמצגות מכילות קישורים לקטעי וידאו. על מנת לאפשר צפייה בקטעים אלו יש לסמן את האפשרת של הרשאה לשימוש בתוכן חיצוני (ראו דוגמה).



 

גיוס המילואים ב"מבצע עמוד ענן"

"מבצע עמוד ענן" החל ב-14 בנובמבר 2012 והסתיים שמונה ימים לאחר מכן, עם חתימת הסכם הפסקת אש עם החמאס. במהלך המבצע, הממשלה אישרה גיוס של 75 אלף חיילי מילואים. 57 אלף חיילי מילואים גויסו בפועל, יותר מאשר במלחמת לבנון השנייה או ב"מבצע עופרת יצוקה". כותרות העיתונים בבוקר שלאחר הפסקת האש שואלות באומץ מדוע גויסו חיילי המילואים. כבר בזמן המלחמה חזרו הפרשנים והכתבים וסיפרו כי המהלך הוא תעמולתי, ותו לא – אך המידע הזה נדחק לשולי הסיקור והורחק מסדר היום הציבורי. לעומת זאת, בראש סדר היום הציבו הכותרות את הדיווח על גיוס המילואים, ויצרו את הרושם כאילו הפעולה הקרקעית קרבה. האם התקשורת התגייסה ככלי בלוחמה הפסיכולוגית של צה"ל  ? האם היה אפשר אחרת?


>>  מצגת עריכה חלופית: גיוס המילואים ב"מבצע עמוד ענן"

>> תחקיר קשב: גיוס המילואים ב"עמוד ענן": התקשורת כחייל ממושמע

 

 


 

החשש - אינתיפאדה שלישית

בחודש האחרון של שנת 2012, עלה גל פרסומים בתקשורת הישראלית, אשר יצר תמונה לפיה ישראל ניצבת לפתחה של אינתיפאדה שלישית. אך על פי תחקיר קשב, גל פרסומים זה נשען על בסיס רעוע, והאירועים המדווחים בו לא היו בגדר התפתחות יוצאת דופן. מה הוצג בתקשורת הישראלית? האם ניתן היה להעביר מסר פחות מאיים?

 

>> מצגת עריכה חלופית: "החשש: אינתיפאדה שלישית"

>> תחקיר קשב: "האינתיפאדה השלישית חיה בעיקר בכותרות"

 

 


 

מיט רומני: "אין סיכוי לשלום במזרח התיכון"

בחודש ספטמבר 2012 העיתונות הישראלית סיקרה את דבריו של מיט רומני, המועמד הרפובליקאי לנשיאות ארצות הברית. רומני נתפס בהקלטה בה טען בין היתר שלא יהיה שלום במזרח התיכון, וזאת על סמך חוסר ידע גיאוגרפי מביך. מה בחרה התקשורת הישראלית להציג? האם ניתן היה להעביר מסר ביקורתי יותר?

 

>> מצגת עריכה חלופית: מיט רומני: "אין סיכוי לשלום במזרח התיכון"

>> תחקיר קשב: מיט רומני מאמין שלא יהיה שלום במזרח התיכון מאחר ו"פלסטין גובלת בסוריה"

 

 


 

"אין פרטנר"? סיקור הסכם הפיוס הפלסטיני

בפברואר 2012 חלה התפתחות היסטורית בזירה הפלסטינית, עם חתימת הסכם הפיוס בין חמאס ופתח. ההסכם יכול היה להתפרש כהתפתחות חיובית, המערערת על הקביעה הנחרצת ש"אין פרטנר", בשל האפשרות שהזירה הפלסטינית המאוחדת תיוצג על ידי גורם אחד. איך השתקפה התפתחות זו בתקשורת הישראלית? וכיצד אפשר היה לדווח עליה באופן אחר?

 

>> מצגת עריכה חלופית: "אין פרטנר"?

>> מחקר קשב: "אין פרטנר"? סיכום הסכם הפיוס הפלסטיני והמערכה בעזה, פברואר-מרץ 2012

 


 

ניצחון בצבעי כחול-לבן: סיקור פרשת א-דורה בתקשורת הישראלית

בשנת 2008, שמונה שנים לאחר תקרית האש בצומת נצרים שבה נהרג הילד מוחמד א-דורה, התראיין הרופא הישראלי ד"ר יהודה דוד לעיתון יהודי-צרפתי. בריאיון טען דוד כי פצעיו של אביו של מוחמד, ג'מאל א-דורה, נבעו מפגיעה ישנה וכי טענותיו של א-דורה לפיהן הפציעות נגרמו מירי חיילי צה"ל בתקרית בצומת נצרים – שקריות.

 

בעקבות הריאיון תבע א-דורה את דוד בבית משפט בפריס בטענה כי הוציא את דיבתו, וזכה בתביעה. ד"ר דוד ערער על הפסיקה, וב-15 בפברואר 2012 קיבל בית המשפט הצרפתי את הערעור וקבע כי דוד לא הוציא את דיבתו של א-דורה. עם זאת, בפסק הדין נכתב במפורש כי הקביעה לא קשורה כלל וכלל לשאלת אמיתות טענותיו של א-דורה בנוגע למקור פציעותיו.

 

איך הוצגה הפסיקה במקרה זה בעיתונות הישראלית? האם ניתן היה להעביר מסר הקרוב יותר לעובדות, באמצעות עריכה חלופית של הכותרות?

 

>> מצגת: עריכה חלופית בסיקור פרשת א-דורה

>> מחקר קשב: ניצחון בצבעי כחול-לבן

>> העיתונאים הפטריוטיים המוציאים את דיבת הארץ רעה: פרשת א-דורה לעומת פרשת סרן ר'

 


 

"היאכטה בידינו"? דיון ביקורתי על הסיקור התקשורתי של משטי המחאה לעזה
ב-20 באוקטובר 2012 עצר חיל הים הישראלי את "אסטל", ספינה עם פעילים ששטו בדרכם לחופי עזה, במחאה על הסגר. הדיווחים בתקשורת על האירוע היו כמעט זהים לדיווחים על המשט של הספינה "כראמה" שנתפסה על ידי חיל הים הישראלי ביולי 2011. מטרת הפעילים שהיו על שתי הספינות – למחות כנגד המצור שמטילה ישראל על רצועת עזה – נדחקה לחלוטין מהסיקור התקשורתי בישראל. כך נמנע דיון ציבורי משמעותי בשאלת הסגר.

כיצד נוכל לקיים בכל זאת דיון על הסגר ועל חופש המחאה? ומה אפשר ללמוד מסיקור עצירת המשטים על אופן פעולת התקשורת? לפניכם הצעה לדיון ומבחר חומרים, כולל מצגת ובה הצעות לעריכה חלופית ומורכבת יותר לסיקור המשט.

 

>> "היאכטה בידינו"? מצגת עריכה חלופית לסיקור משט המחאה

>> הצעה לדיון ביקורתי על הסיקור התקשורתי של משטי המחאה לעזה

>> מחקר קשב "היאכטה בידינו", יולי 2011

>> מחקר קשב: ביטול הסגר האזרחי על רצועת עזה - איך הפך "ביטחון" ל"כישלון" בסיקור התקשורתי

 


 

עלילת בילעין? סיקור מותה של ג'וואהר אבו רחמה

ביום שבת בבוקר, ה-1 בינואר 2011, מתה ג'וואהר אבו-רחמה , בת 36 מבילעין, לאחר שיום קודם שאפה גז מדמיע שירה הצבא הישראלי לעבר מפגינים בהפגנה השבועית נגד תוואי גדר ההפרדה בכפר. כיצד סיקרה התקשורת הישראלית את הפרשה? מה סיפרו כותרות העיתונים, והאם הן שיקפו נאמנה את כלל המידע שמסרו הכתבים? כיצד הייתם אתם מנסחים את הכותרות?

 

באמצעות מצגת זו תוכלו לבחון בעצמכם את סיקור הפרשה בעיתון "מעריב", ולחשוב איזו תפיסת מציאות יוצר סיקור זה ביחס לתקרית. לאחר מכן, מובאים עיקרי הממצאים מתוך מחקר קשב על סיקור הפרשה, המסקנות שעלו ממנו לגבי השפעת העריכה, והצעות לעריכה חלופית.

ניתן לערוך תרגול דומה באמצעות המצגת המביאה את הסיקור ב"ידיעות אחרונות".

>> למחקר קשב: עלילת בילעין?

 


 

חוק הנאמנות: פגיעה בדמוקרטיה הישראלית?

באוקטובר 2010 אישרה ממשלת ישראל הצעת תיקון לחוק האזרחות, הקובעת כי כל אדם לא-יהודי שיבקש להתאזרח בישראל יידרש להישבע אמונים למדינה כמדינה "יהודית ודמוקרטית", במקום להצהיר על היותו "אזרח נאמן למדינת ישראל", כפי שדרש החוק הקיים.

 

האם מדובר במהלך לגיטימי, או בפגיעה קשה בעקרונות היסוד הדמוקרטיים? נבחן כיצד סיקרה העיתונות הישראלית דיון זה, ונציג מספר אפשרויות לעריכה חלופית.

>> לצפייה במצגת

>> בלי נאמנות- אין אזרחות: מחקר קשב על סיקור "חוק הנאמנות" בעיתונות המודפסת

 

ללימוד ותרגול נוסף בנושא ראו את מערך ההוראה Communicating Peace, שהפרק השני שלו עוסק בסיקור התקשורתי של היחסים בין אזרחים יהודים וערבים בישראל. הפרק מכיל רקע תיאורטי וכן מערך חוויתי של התנסות בעבודת עריכה, המאפשר תרגול ויישום הכלים לקריאה ביקורתית של תקשורת.

 


 

סיקור מחאת האמנים נגד הופעה מעבר לקו הירוק בעיתונות המודפסת

במצגת זו נבחן את השפעתם של דפוסי עריכה על המסר המועבר לצרכני התקשורת, דרך ממצאי מחקר שבחן את סיקור מחאת האמנים נגד הופעה מעבר לקו הירוק, באוגוסט 2010.

 

נציג את ממצאי המחקר ודוגמאות בולטות הממחישות אותם, ונציע תרגילים בעריכה חלופית המבהירים את השפעת העריכה.

>>לצפייה במצגת

>> למחקר קשב: תיאטרון האבסורד?

 


 

מדד הפחד: הצגת אזרחי ישראל הערבים בעיתון "מעריב"

במרץ 2007 דיווח "מעריב" על "הקצנה מסוכנת של ערביי ישראל", תוך חיבור בין כתבה שדיווחה על מדד יחסי יהודים-ערבים לשנת 2006, במסגרת שנערך באוניברסיטת חיפה, וכתבה שדיווחה על דיון של ראש הממשלה ובכירים במערכת הביטחון, ביניהם ראש השב"כ, בנושא המיעוט הערבי בישראל ומידת הזדהותו עם המדינה. לעומת זאת, עיון מעמיק בכתבות הראה שהן הכילו גם מסרים אחרים לגמרי מאלה שהופיעו בכותרות.

 

בתרגיל זה בעריכה חלופית תוכלו להיות אתם העורכים, ולנסח בעצמכם את המסר השלם שיועבר לקוראים. מצגת זו מומלצת במיוחד לדיון בכיתה בנושא יחסי יהודים וערבים בישראל והסיקור התקשורתי של הנושא.

 

>> תרגיל עריכה חלופית: מדד הפחד

>> מחקר קשב: מדד הפחד

 

ללימוד ותרגול נוסף בנושא ראו את מערך ההוראה Communicating Peace, שהפרק השני שלו עוסק בסיקור התקשורתי של היחסים בין אזרחים יהודים וערבים בישראל ובייצוג המיעוט הערבי בתקשורת הישראלית המרכזית. הפרק מכיל רקע תיאורטי וכן מערך חוויתי של התנסות בעבודת עריכה, המאפשר תרגול ויישום הכלים לקריאה ביקורתית של תקשורת.

 


 

סיקור ההתנתקות ומלחמת לבנון השנייה: מה הכותרת שלכם?

מצגת זו בוחנת בפירוט את השפעתה האפשרית של עריכה חלופית על תפיסת המציאות שלנו, תוך התייחסות נרחבת לסיקור ההתנתקות וסיקור מלחמת לבנון השנייה.

 

>> לצפייה במצגת

>> מנותקים: מחקר קשב על סיקור ההתנתקות בתקשורת הישראלית המרכזית

>> מלחמה עד הרגע האחרון: סיקור מלחמת לבנון השנייה

Normal 0 false false false EN-US X-NONE HE

במצגת זו נבחן את השפעתם של דפוסי עריכה על המסר המועבר לצרכני התקשורת, דרך ממצאי מחקר שבחן את סיקור מחאת האמנים נגד הופעה מעבר לקו הירוק, באוגוסט 2010.

 

נציג את ממצאי המחקר, ודוגמאות בולטות הממחישות אותם, ונציע תרגילים בעריכה חלופית המבהירים את השפעת העריכה.

 

>> לצפייה במצגת

 

האסיר איקס 2 - פרשה מסוכנת

פרשת האסיר איקס 2, לפי שני העיתונים הנפוצים במדינה, נעה בין "פירצה ביטחונית איומה" לבין סכנה מוחשית לדמוקרטיה. ומה מגלות האותיות הקטנות? האם העיתונות מבצעת את תפקידה? | להמשך >>

מה באמת היה אחוז ההצלחה של כיפת ברזל?

בין לוחמה פסיכולוגית, אינטרסים כספיים ופוליטיים, וקושי עיתונאי לפקפק בדובר צה"ל – קיבל הציבור הישראלי מידע מוטעה, באופן שמנע דיון מהותי על יכולתה של כיפת ברזל להגן על העורף הישראלי | להמשך >>

הצטרפו לרשימת תפוצה
כך תוכלו לסייע
contactusbig

וידאו קשב